Why the Sun
ארץ: ישראל
שפה: עברית, תרגום :
שנה: 2010
במאי: אפרת קופמן ,
אורך הסרט: 22 דקות
מתאים לגילאים: מבוגרים,
תקציר עלילת הסרט
סרט בוגרים של בית ספר מעלה - מעיין, תלמידת פנימייה דתית מתאהבת בברוך, חקלאי צעיר ומשגעת את האולפנה.
ההמלצה שלי:
'למה השמש' הינה סאטירה נשכנית, עוקצנית, מצחיקה מאד, ישירה ובוטה (לעיתים אף בוטה מדי...), ובעיקר מבויימת בכמות אדירה של כשרון קולנועי יוצא דופן.
ברובד הראשוני, מציג הסרט את הסביבה החונקת של בית הספר – הסביבה בה מתרחשת העלילה – באופן ביקורתי, בייחוד דרך דמותו הפארודית של מנהל בית הספר, ובמספר סצינות נוקבות ובשיאן בסצינה המצוינת בשיעור בנושא הצניעות וב'משל העגבניה'.
יחד עם זאת, הסרט איננו נעצר ברובד ביקורתי זה, ונוגע היטב גם בשאלות עומק של חופש, זהות מגדרית, זהות דתית ומיניות, בעולמה העכשווי של בת האולפנה.
ייחודו של הסרט טמון בשימוש הנפלא והמדויק שעושה הבמאית בשפה הקולנועית: צילום נפלא, משחק יוצא מן הכלל של גיבורת הסרט, ובייחוד שימוש בדימויים מקוריים, המשתלבים בטבעיות ברקע ההתרחשות, כגון כלובי הדגים במשרדו של המנהל, או אכילת המצה בחדר האוכל הריק של האולפנה.
בשלוש מילות סיכום: "סרט יוצא דופן..."
מידע חינוכי:
למה השמש / צביקה אנגל (tzvi.en@gmail.com)
אפתח ואומר - לא חוכמה. השיר קנה אותי מהתחלה...
הסרט מציג את עולמה של נערה בתוך האולפנה "גבעת חביבה". הנערה נחשבת מרדנית ובעיתית, ובעצם בועטת במסגרת הפורמלית הרגילה, כשבסוף הסרט משילה מעליה את עול האולפנה.
אך זהו איננו תיאור מדויק של הסרט, שכן ההזדהות של הצופה נתונה לגמרי לדמות הנערה. ההרגשה היא שהמוסד הוא סוג של כלא ואמנם כלא המלא בפארודיה. הדמויות "הרציניות" בסרט מעלות גיחוך עד כאב: המורה לספורט שמנה ובקושי מסוגלת להתכופף. המורה לעיניני בנים-בנות לא רלוונטית ולא מצליחה להתמודד עם שאלות הנערה, והמנהל ששם לב ויורד לרמת איבריה ופרטי צניעות הנערה אבל הוא בעצמו ממש גוהר מעליה באחת מהסצינות.
כך יוצא שלנערה רק נשאר לבחור בהחלפת בגדים עם נער נאה שעובד בפרדסים. היא מחליפה בגדים בעצם כי היא דמות "הגבר" – היא עולה על הטרקטור בתחילת הסרט, היא מורדת במורים ובודקת גבולות. היא זו שמתקרבת אל הבחור באסוציאציה מינית מסוימת. והנער הוא דווקא הבחורה – הוא מצייר ו"מכיל" את השטותניקיות שלה.
ורק בסוף, דרך תמונת הרב קוק, אותו רב קוק שקרא לחופש אוטונומי ומוחלט, לחזרה לתפקידים המהותיים והאמיתיים המגדריים, וגם דרך פסח (שאין ראוי ממנו לבטא חופש) הנערה מגיעה לדרור ולחופש אמיתי וכנה, ובסוף בסוף חוזר כל אחד מהם ללבוש את הבגדים שלו כאשר הבחור "מוביל" ונוהג בטרקטור.
בין לבין ראוי לציין את העובדה שהסרט מצחיק, משעשע, ורווי בציניות, אך באותו זמן מעביר בצורה סמויה (ואולי אף גלויה) ביקורת על מערכת חינוך השמרנית והקפדנית. מה שיפה זה שאין צורך בהעברה ישירה של המסר אלא הכל נעשה דרך רמזים אסוציאטיביים, כמו סצינת הפתיחה בה הנערה מבצעת עבודת שירות בצביעת גדר הבית הספר, דבר המזכיר ללא ספק את עבודות השירות של טום סוויר בתחילת הספר של מרק טווין.
ואולי, אם אפשר להרחיב את הקונטקסט של הסרט, יש לנו כאן קונפליקט פנים ציבורי על דמות החינוך בתוך המגזר הדתי לאומי: בין החרדלנקיות המסגרתית והפורמלית (שיש ביקורת כאמור עליה) לבין חופש טבעי ונעורי שהנערה מייצגת.
לסיום, אין להעלים עין מהרמיזות הארוטיות הדקות שעולות מהסרט (הדימויים של הפירות, מבטי הנערה בבחור, סצנת הברכה). ישנם שיגידו שיש כאן הגזמה אך לעניות דעתי הרמיזות הללו רק מוסיפות ומרחיבות את הדמויות ולכן הן ראויות ונמצאות בהקשר הנכון.
ניחוח שלם של פירות, ירקות, פרדסים, צבעים (אדומים!) עולים ומזכירים באיזשהו מקום קיבוצים של שנות ה-50....צפו ותהנו!
הדרוג שלנו
שווה צפיה [star count=5]
די לאלימות [star count=5]
ערכים [star count=4]
צניעות [star count=4]
התנהגות שפה [star count=5]
איכות קולנועית [star count=5]