(כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: (כז) אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: (כח) וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: (פרק יא)
פרשת השבוע פרשת ראה
בפני בני ישראל מוצבת בחירה בין ברכה לקללה, בין "מצב של התפתחות ללא מעצור, של שגשוג מתקדם" (לשון הרש"ר הירש), שהוא הברכה, לבין היפוכה של הברכה – "להיות ריק וחסר כל תוכן" ("הקללה אינה רק ניגודה של הברכה, ואין היא מורה רק על חוסר התקדמות ועל העדר שגשוג, אלא הקללה היא היפוכה של הברכה").
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" – אלו הן האפשרויות, ומביניהן יש לבחור – "הברירה בין שני ההפכים האלה 'נתונה לפנינו' על ידי תורת ה' ובנו הדבר תלוי, אם נביא עלינו ברכה או קללה".
קבלת הברכה או הקללה תלויה בנו, אנו מביאים על עצמנו על ידי בחירתנו ברכה או קללה. שמיעה אל מצוות ה' מביאה ברכה, ואי-שמיעה אל מצוות ה' מביאה קללה.
אולם שתי האפשרויות אינן מוצבות זו מול זו באופן זהה: את הברכה אם תשמעו... ואת הקללה אם לא תשמעו... . ביחס לקללה כתוב "אִם לֹא תִשְׁמְעוּ... ", אבל ביחס לברכה כתוב "אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ...". הרש"ר הירש ראה משמעות רבה להבדל זה, וכך כתב:
פרשת השבוע פרשת ראה
"יש משמעות רבה לכך שלא נאמר כאן "אם תשמעו" – כדרך שנאמר בקללה של הפסוק הבא – אלא נאמר אשר תשמעו. עצם קיום מצוות ה' יש בו משום ברכה, ואין הברכה חלה רק בעקבות השמיעה אל המצוה אלא היא מתחילה להתגשם כבר בעצם השמיעה וקיום המצוה. המעשה הרוחני והמוסרי של הנאמנות לתורה – הוא עצמו יש בו משום התקדמות רבת ברכה של כל ישותנו, ובכל מעשה של מצוה אנחנו מביאים ברכה על עצמנו".
אילו היה כתוב: את הברכה אם תשמעו... , משמעות הדברים היתה שהברכה מגיעה בעקבות השמיעה. אולם לא זו הכוונה! השמיעה והעשייה של המצוות מהוות בעצמן את תחילת הגשמת הברכה. ברכה היא, כאמור, מצב של התקדמות, של "שגשוג מתקדם", ויש כבר במעשה המצוה מימד של "התקדמות רבת ברכה של כל ישותנו".
לכן הבחינה התורה בין הקללה שהיא באה בעקבות אי השמיעה אל מצוות ה' ("אִם לֹא תִשְׁמְעוּ... "), לבין הברכה שהיא מתחילה להתגשם כבר בשמיעה ובעשייה (אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ").