סוניה רוזנבלט, בת 88, היא מורה למתמטיקה כבר 66 שנה ולא מתכוונת לעצור. רוזנבלט היא ניצולת שואה והיא החלה את הקריירה החינוכית שלה בשנת 1959 כאשר החלה ללמד בתיכון באוקראינה. בימים אלה היא מורה למתמטיקה בתיכון אמית בכפר בתיה ומשלימה 66 שנות הוראה. "אני מלמדת תלמידים שעוד רגע מתגייסים, אני רואה את האור בעיניים שלהם וזה נותן לי את הכוח להמשיך", היא מספרת.
בעקבות המלחמה, החליטה המורה סוניה להמשיך וללמד את הדור הבא: "זו התרומה שלי למדינה. הכי חשוב ללמד מתוך אהבה – רק אז אפשר להצליח". בעוד כשבוע היא תחזור לבית הספר בו היא מלמדת כבר יותר מ-30 שנה: "כשבוגרים שלי רואים אותי הם צועקים לי 'שלום המורה' וזה הדבר הכי מרגש שיש".
אלי קופר, המורה האגדי למתמטיקה, שמלמד מעל ליובל: "הרבה טוענים שהנוער של היום זה לא הנוער של לפני 40-50 שנה, אני אומר שזה לא נכון"
לקראת פתיחת שנת הלימודים הקודמת שוחחנו עם מורה אגדי אחר למתמטיקה, אלי קופר, שהיה אז בן 71 והתחיל את שנתו ה-50 כמורה למתמטיקה. בראיון הוא סיפר אז על השינויים במקצוע. "זה דור אחר, הכל השתנה. כשאני התחלתי ללמד לתלמידים לא היה מחשבונים, עבדנו עם לוח לוגריתמים עד 1982. זו אחת הבעיות היום, שתלמידים לא יודעים חשבון. הם מסתדרים טוב מאוד עם מתמטיקה אבל הם לא מכירים פעולות פשוטות בחשבון כי הם מקבלים מחשבונים כבר בכיתה א'".
יחד עם זאת, הוא סבור שהנוער של ימינו לא נופל מהנוער של פעם למרות כל הסטיגמות: "אז הנוער היה נהדר, וגם היום הוא נהדר, חבר'ה נהדרים, נמצאים המון בעשייה והתנדבות. הם מוכשרים, אינטליגנטיים" אומר קופר, "הרבה טוענים שהנוער של היום זה לא הנוער של לפני 40-50 שנה, אני אומר שזה לא נכון".