הצפון בוער הנזק העצום בשמורות המוכרות בצפון והאופטימיות הזהירה: "כבר מהחורף הקרוב"

מהשמיני באוקטובר חזית הצפון נתונה לאש בלתי פוסקת מצד ארגון הטרור חיזבאללה. לצד האבידות הקשות ותחושת חוסר האונים, גם הטבע הצפוני עצמו ספג פגיעה קשה מאוד, שייתכן וייקח המון שנים לשקם. יפתח סיני, אקולוג מטעם רשות הטבע והגנים, מספר לחדשות כיפה בכאב על ההיקף העצום של הנזק: "עד עכשיו בצפון נשרפו כמאה תשעים אלף דונם, וזה כולל גם שמורות גם גנים לאומיים יערות ושטחים פתוחים".

לא רק מהשריפות עצמן השטחים ניזוקים, אלא גם מעצם נוכחות צה"ל בשטחים, שלא קיים שם בשגרה. "יש פגיעה גם בבתי הגידול", מספר סיני, "בשביל פעילות של הצבא - מתנועת נגמש"ים, טנקים, רכבים ופעילות של חיילים, אז גם השטח נפגע בעצמו".

"רוב השמורות המוכרות לציבור לא ניזוקו"

רוב שמורות הטבע והגנים אליהם מגיעים מאות אלפי מבקרים בדרך כלל בשנה רגילה, ברובם לא נפגעו, אלא רק מעט בצורה מאוד מאוד מינורית. מספר שמורות נסגרו עקב המצב כמו הבניאס, שניר, חורשת הטל ועוד.

הפגיעה, לפי סיני, לא מתבטאת רק על האדמה עצמה: "יש כל כך הרבה פיצוצים, תאורה בלילה, זה דברים שהם לא שכיחים בדרך כלל באזורים האלה, זה כמובן גם מפריע לשגרת הקיום של בעלי החיים במרחב".

"מה שאני רוצה לציין", הוא מבקש להגיד ומשבח בחום, "שהפעילות המאוד מאוד מהירה של כוחות הכיבוי וההצלה, באמת צריך להוריד בפניהם את הכובע, כי הם בחום שהיה פה בקיץ הזה, עם כל הלבוש המיוחד, לרוץ עם מחלי מים בחום ולכבות שריפות, אז באמת זה לא פשוט ולא קל, אבל יש הרבה מאוד מוטיבציה לאנשים, והם עושים את זה באמת עם הרבה מאוד נכונות, וחלק מזה גרם לכך שבאמת השמורות ניצלו ולא נשרפו עד היסוד. אנחנו גם יותר מקצועיים מאז אסון הכרמל, הציוד הרבה יותר משוכלל".

"הרעיון הוא להגיע מהר לפני שהשריפה מאבדת שליטה"

"ברגע שמגיעה הודעה שיש שריפה בגלל נפילה של טיל או כלי טיס עוין", משתף סיני ברגעי הדרמה, "כשהצבא מאשר להיכנס לשטח, כי לא תמיד הוא מאפשר מחשש שתהיינה עוד נפילות, אז היוצאים צבאיים שלנו, של אנשי רשות הטבע והגנים, שמגיעים מהר מאוד לאזור עם רכב השטח שלהם, מאתרים את האזורים המשמעותיים של השריפה, לאן היא נעה, מה כיוון הרוח, איך כדאי לכבות אותה, אם צריך להזמין מטוסים כדי לכבות, אם זה משהו קטן, אז לפעמים מצליחים לכבות לבד, אך אם זה משהו גדול, אז מזמינים מטוסים ועובדים ביחד עם המטוסים. הרעיון הוא להגיע מהר כמה שניתן ולטפל מהר, לפני שהשריפה מאבדת שליטה ומתפרסת על שטחים רחבי, ולעבוד ביחד עם כוחות אחרים".

"שיתוף הפעולה עם כוחות של כבאות והצלה, הצבא, קק"ל והבוקרים גם, שמאוד חשוב להם שלא ישרפו שטחי המרעה שלהם, כמה שהוא יותר מהיר ומאורגן, גורם לכך ששריפה שהייתה יכולה להיות מאוד מאוד גדולה ולכסות שטחים גדולים, בסופו של דבר הרבה יותר מצומצמת והיא נסגרת. כל הדבר הזה נעשה בתנאים לא פשוטים של תמיד חשש שיהיה איזשהו משהו חוזר או שיקרה משהו, וצריך להפעיל הרבה שיקול דעת בעבודה וגם לוודא שכל האנשים יצאו ויש חמל שמנהל את הנושא הזה. כוחות כבאות והצלה עשו עבודה מדהימה".

כמה זמן ייקח לשטחים שניזוקו בצפון להשתקם?

"רוב השטחים בצפון הם עם צומח ולכן כבר בחורף הראשון אנחנו נראה נביטה של צמחייה. הנזק מאוד תלוי בסוג השריפה, אם זו שריפה מהירה שלא מספיקה לשרוף חזק עצים או שיחים בצורה יסודית, אז בדרך כלל הפגיעה היא יותר קטנה, ככל שהשריפה נאחזת בשטח והיא נמשכת יותר זמן והדברים, הקטב הנשרפים בצורה יותר יסודית, אז כמובן שהפגיעה יותר גדולה".

האם הפגיעה ניכרת גם על בעלי החיים?

"יש הבדל גדול מאוד בין בעלי חיים שונים", מסביר סיני, "כמובן שבעלי חיים קטנים, שהם לא יכולים לרוץ מהר בזמן שריפה כמו זוחלים, צבים וזיקיות, נמצאים שרופים בשטח. גם בתי הגידול שלהם והמזון, העשביה של השטחים הפתוחים נפגעו, וזה גורם למי שעדיין חי הם לעבור ממקום למקום. באזורים צמודים לגבול שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם בגלל המצב הביטחוני, יש לנו בעלי חיים עליהם מותקנים משדרים, כגון יחמורים, שאנחנו יכולים לצפות עליהם, ורובם כרגע לא עזבו את השטח".

סיני נשאר אופטימי ואומר: "הטבע יודע להתמודד עם זה, רוב המינים זה מינים, כמו שאתה יודע, בארץ ישראל, הייתה פה התיישבות במשך אלפי שנים, והטבע מצהיר שריפות. כן. ולכן גם הצמחייה מותאמת לנושא הזה, יודעת להתאושש משריפות. אנחנו יודעים ממחקרים שנעשו, שבמידה ושטח יש בו שריפות בדחיפות גדולה, שבזמן המלחמה בהחלט קורה, אז לצמחייה ולעצים ולחורש הרבה יותר קשה להתאושש. אבל בסופו של דבר, מירב החורש מתאושש, רק לוקח לו יותר זמן".