משפחת גרינגליק יורדת מהעתירה נגד עיריית תל אביב: "צריך להבין מה מפריע להם שנתפלל"

התפילות במרחב הציבורי הן מנהג שהחל בעקבות מגפת הקורונה שהביאה את המתפללים לחפש מרחבים פתוחים לתפילה. גם בתל אביב, בכל שנה מאז פרצה המגיפה, התקיימה תפילה ברוב עם ביום כיפור בכיכר דיזנגוף. בשנה שעברה, מקומיים פתחו מהומות בזמן התפילה מה שיצר שבר בעם. בפנייה של מארגני התפילה לקיים גם ביום כיפור הקרוב את התפילה הציבורית, הודיעה העירייה כי אין עוד צידוק לקיים את התפילה, לכן אין לקיים יותר תפילות במרחב הציבורי. בעקבות ההחלטה התארגנה קבוצה של עותרים לבית המשפט במטרה לחייב את עיריית תל-אביב לאפשר את התפילה. בין רשימת העותרים הייתה גם מיכל, אחותו של החלל שאולי גרינגליק ז"ל וביתו של עורך הדין צביקה. לאחר מספר ימים הודיעה משפחת גרינגליק כי היא יורדת מהעתירה. "ישבתי בתשעה באב עם עצמי והבנתי שאני לא מאמין במלחמות האלה. הרי עם מי אנחנו רבים? אני רב עם אנשים כמוני, עם יהודים כמוני. אני לא רב עם איזה אויב. זה לא שיש שם איזה עבריין. ואם תנצח, זה בעצם להפסיד", מספר צביקה גרינגליק בראיון ל"חדשות כיפה".

"התפילה שתהיה, אם ינצחו במערכה הזאת, תהיה תפילה מאולצת שבית משפט מאפשר לך אותה. אני לא אוהב להתפלל במקומות כאלה. לא אוהב את התפילות האלה. אני חזן, והילדים שלי איתי במקהלה, כולל שאולי ז"ל, שהתפלל יחד איתי בכל העולם. גם בצבא הוא היה חזן אפילו בימים נוראים. כל מי ששמע אותו היה מתחבר. אבל לא הייתה שם שום כפייה".

"הדרך היחידה שחילוני יבוא להתפלל זה כשאין קהילה"

אבל זה לא שכופים על מישהו להתפלל.

"אתמול ישבתי עם שמונה חבר'ה במושב אורות, יש לי שם חברים. אנחנו מדברים ומבין השורות אני מבין שהדבר שהכי מפחיד אותם במדינה הזאת זה הדתיים. והם מכירים אותי ברמה האישית. אנחנו חברים טובים. אפשר להבין אותם. תראה את גולדקנוף, גפני, ש"ס, בן גביר וסמוטריץ'. הם המייצגים של הדתיים בכנסת".

אז למה בכלל הלכתם על העתירה מראש?

"הדרך היחידה שמישהו חילוני או מישהו שהוא מסורתי, שאין לו קהילה, יבוא להתפלל, זה אם התפילה תהיה ברחוב. ברור לי שהתפילה הזאת צריכה לקרות בעיר הזאת, בעיר תל אביב, צריכה להיות תפילה שכל אחד יכול לבוא בלי לעשות חשבון. שאף-אחד לא יגיד לו, 'תשמע, פה יושבים, פה לא יושבים, לא קנית, לא שילמת'. יש יתרון גדול בתפילה ברחוב. היא משוחררת מכל הכללים של הקהילה."

"צריך להפריד לגמרי בין דת למדינה"

"בסוף, תפילות יום כיפור צריכות להיות חלק מהתרבות הישראלית, כמו לבנות סוכה, כמו חנוכיות בחנוכה. זה לא משהו יהודי, אלא משהו ישראלי. חלק מהדי.אן.איי שלנו, זה לא עניין דתי. כדי שזה יקרה לא צריך לבוא ממקום חוקי. אני לא רוצה שאנשים יתפללו כי זה מה שהחוק מחייב. לכן כל החוקים שעוסקים בדת הם בעייתיים. הם מכריחים אזרחים לעשות דברים בניגוד לרצונם. צריך להפריד לגמרי בין דת למדינה".

כשעירייה מחוקקת לא להתפלל ברחוב היא גם לא מפרידה בין דת למדינה.

"ההחלטה שלהם היא באמת טעות. צריך להוריד אותם מהעץ של עצמם. אני בטוח בזה. אבל לא בבית משפט. בית משפט זה לא מקום שבו מחלוקות ערכיות של העם יוכרעו. אבל העתירה צריכה לעסוק בלמה זה לא צריך להפריע, לא בשאלה למה על פי חוק מותר להתפלל. הטענה שלנו לא יכולה להיות 'נתתם לערבים, תתנו גם לנו'. אנחנו צריכים לשבת עם עצמנו ולהבין מה מפריע להם שנתפלל. זה התשובה שלנו להחלטת העירייה. כשיהיו לנו על זה תשובות, אז אפשר יהיה לדבר."