ארבע שנים היא מהלכת במסדרונות "בצלאל"- האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. היא התחילה בשנה ראשונה כאשר הלימודים עוד התנהלו דרך הזום עקב מגפת הקורונה. בשנתה השנייה ללימודים היא עברה קורסים אצל מרצים שחתמו על המכתב שעורר סערה, אותו שלחו לסטודנטים הערבים, ובו הביעו הזדהות עמוקה עם המחאות האלימות המתרחשות ברחבי הארץ. בשנה השלישית ללימודיה עבר הקמפוס למרכז העיר ובמקביל התקיימו הפגנות ומחאות בעקבות הרפורמה במערכת המשפט, אירוע שכמובן השפיע עמוקות על החברה הישראלית, וכך גם בין כותלי בצלאל. בשנתה הרביעית והאחרונה פרצה מלחמת חרבות ברזל שלצערנו עדיין נמשכת, שגם היא גרמה לאקדמיה להביא דעות רדיקליות ושנויות במחלוקת.
בובת דאגה בפורפורציה גדולה צילום: אביאלה גולדברג
בן הזוג במילואים
במקביל לציר הזמן הזה, אביאלה גולדברג, סטודנטית במחלקה לאומנות בבצלאל, תושבת גוש עציון שגדלה בבנימין, המשיכה במסלול החיים הדתי-לאומי הרגיל, על המורכבות שבלימודים באקדמיה שחרטה על דגלה, בין השאר, פלורליזם וחופש הביטוי. בזמן שבעלה מגויס למילואים, חברותיה לספסל הלימודים הן בחלקן ערביות ממזרח ירושלים. על הרגעים האלו היא מספרת: "הלימודים בבצלאל היו לא קלים משנה לשנה. הלימודים בבצלאל מובילים מבחינת ידע, חשיפה לשדה האומנות, התנסות והתמחות בו. בזה אין לי ספק. ועדיין, להיות סטודנטית דתייה בתוך מרחב שלא תמיד מצליח להכיל כמו שהיה רוצה להיות, היווה קושי גדול שלא פעם העלה את השאלה האם הפלורליזם אכן מצליח להתקיים ולתת מקום לכולם".
התור בכניסה לבצלאל ביום פתיחת התערוכה צילום: אביאלה גולדברג
"השמיים היוו עבורי יומן מלחמה"
בימים אלה אביאלה מציגה את תערוכת הגמר שלה. התערוכה עוסקת בדאגה של אמא ורעיה שבימי מלחמה ומתמקדת בצד של העורף, במלחמה שמגיעה לבית. הפסל המרכזי המוצג עוצב בהשראת "בובת דאגה". זוהי בובה שעל פי המסורת באזור גוואטמלה, ניתן לספר לה את הדאגות, ולשים אותה מתחת לכרית. הבובה תשמור על הדאגות והשינה תהיה שקטה ורגועה. לצד התערוכה מופיע הסבר קצר בו היא כותבת: "בימים של מלחמה, ישבתי בבית ודאגתי. דאגתי לכל אלו שיצאו למלחמה, דאגתי לכל אלו שדואגות, דאגתי לילד שיגדל, דאגתי למי שלא נשאר לו למי לדאוג ודאגתי לכל אלו שכבר לא יכולים לדאוג". התערוכה מציגה גם תצלומים של שמיים מתוארכים מיום השביעי באוקטובר ואילך, לצד וידאו המציג עננים נעים לאיטם בשמיים. "השמים היוו עבורי יומן מלחמה. יומן שסוֹפר יום ועוד יום במלחמה שלא נגמרת, שמתארכת ונדמה כבר שאין הבדל בין הענן הזה לענן שבא, בין האתמול למחר. בזמן שמלחמה מתנהלת על אדמה, השמיים הם אותם שמיים בכל הארץ". התערוכה פתוחה לקהל הרחב החל מיום חמישי ה-8.8 ועד ליום רביעי ה-21.8.
מתוך התערוכה צילום: אביאלה גולדברג
בובת דאגה קטנה למכירה צילום: פרטי