כבר חודשים ארוכים שכוחותינו פועלים ברצועת עזה כנגד מחבלי חמאס, פעולה רבת עוצמה שמתבטאת בחיסול מחבלים רבים ושיטוח איזורים שלמים ברצועה, אלא שמערכת הביטחון לא מספקת זום-אאוט על הנעשה ברצועה: מה הספקנו? כמה התקדמנו? איך הרצועה נראית בימים אלה? מי שזיהה את החוסר הזה הוא בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט, שפרסם אמש (ב') תיעוד מרהיב של רצועת עזה לפני ואחרי הפעולה של צה"ל.
צפו בתיעוד המרהיב של עזה - לפני ואחרי:
"אם רוצים ניצחון במלחמה הזאת - ככה זה נראה. צה"ל סיפק את העבודה בצורה מוצלחת"
מקלס, בן 30, הוא בוגר ישיבת גוש עציון, נשוי ואב לשניים. מחודש פברואר הוא מנהל ערוץ טלגרם בו הוא מפענח ומנגיש מפות וצילומי לוויין הקשורים למלחמה בעזה, לבנון ובכל המזרח התיכון. "לא ראיתי מישהו שאומר בואו נעצור רגע ונבין כמה התקדמנו. הבנתי שאין הרבה גורמים עצמאיים שיכולים לספק תמונה של מה שקורה, אז החלטתי לקפוץ למים", הוא מספר בשיחה עם "חדשות כיפה".
תקיפת צה"ל ברצועת עזה. ארכיון צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90
"בסרטון החדש אני מראה כמה רצועת עזה היא כבר לא מה שהייתה. אם רוצים ניצחון במלחמה הזאת - ככה זה נראה. צה"ל סיפק את העבודה בצורה מוצלחת", הוא קובע. בסרטון מוצגת תמונת לוויין של רצועת עזה בחודש יולי 2023, ותמונה עדכנית מחודש יולי 2024. "בהשוואה ליולי בשנה שעברה השגתי שיוויון מוחלט בעניין הצמחייה הקיצית", הוא מסביר. "בסרטון רואים בבירור איך תוך שנה אחת כל המרחב החקלאי והאורבני בעזה השתנה, רואים בעין את האזורים שנהפכו לאבק בעזה, חאן יונס ורפיח".
"אני רוצה לספר סיפור בעזרת הסתכלות על מה שקורה בשטח"
לדבריו, המקורות שלו הם גלויים לחלוטין והוא מסתמך בעיקר על צילומי הלוויין החינמיים של סוכנות החלל של האיחוד האירופאי. "אני לא רוצה להשתמש במידע סודי שיש איתו בעיות צנזורה. אני רוצה לספר סיפור בעזרת הסתכלות על מה שקורה בשטח". הזיקה שלו לתחום התחילה בילדות, אז כונה "אטלס מהלך" והיה חופר שעות בגוגל ארת'. בהמשך הוא שירת כמפענח וחוקר בחיל המודיעין והשלים שני תארים בגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.
"כשיש אירועים שקורים בסוריה, באיראן, בתימן - העבודה שלי היא לא לתת לדברים האלה לחלוף מעל הראש של הישראלים כאילו מדובר במשהו אבסטרקטי", הוא מסביר את המטרה שעומדת מול עיניו. "אלה אירועים מציאותיים ואנחנו צריכים לקשר בין הסביבה לחדשות. אני קורא לזה גיאו-אקטואליה".
"בכל מה שקשור לידע ביטחוני, המדינה רוצה שהכל יהיה אצלה"
סוגיה מורכבת שעולה מהעבודה של מקלס הוא היחס בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון. סיפור ידוע שנחשף אחרי השבעה באוקטובר הוא סיפורו של רפאל חיון, קשב עצמאי שציודו הוחרם. "לצערנו, בכל מה שקשור לידע ביטחוני, המדינה רוצה שהכל יהיה אצלה ולא אוהבת שאנשים עושים את זה באופן פרטי. כשהמלחמה פרצה הבינו שיש פה טעות וצריך להסתמך על היכולת של אנשים פרטיים".
מקלס מספר שהוא בקשר עם הצנזורה, ובעקבותיה הוא לא פרסם תכנים מסוימים. "לא הכל אני מפרסם. ידע שלא אמור לצאת החוצה - שלא יצא החוצה", הוא אומר. "המידע שלי הוא מידע שאחרי האירוע, אני לא רוצה לסכן חיים של חיילים חלילה. צריך לדעת לקחת צעד אחורה, גם בעניינים האלה".
(חיסול מחבלים בציר ההומינטרי ברפיח)