זה קרה - הבן שלי סופסוף עבר טסט, איך אצליח ללוות אותו בלי לצרוח מפחד?

"מה, את לא מפחדת לנסוע איתי?" זו בערך השאלה הנפוצה ביותר שאני נשאלת בעבודה שלי. (לא, אני לא מורה לנהיגה, אין לי ברקס זמין לידי, ואני לא עובדת עם סימולטורים נייחים. אני תומכת נהיגה ממש על הרכב שלהן. כאלה שלא נהגו שנה או שלוש או עשר שנים וחולמות לחזור לנהוג). מה אני עונה להן? זה פשוט מאוד. "רשיון יש לך"? יש. "ביטוח רכב יש לך"? יש. יופי, אז עכשיו את נהגת חדשה, ואני כמו ההורה המלווה שלך. סעי לשלום.

מצד אחד נהג חדש צריך ביטחון עצמי, ומצד שני לא מופרז מדי. אז מה ניתן לעשות בשביל להרגיש שהוא יכול לבד, אבל גם מוגן? בשתי מילים: אמון ועוגן. ובקצת יותר הרחבה: אני סומכת עליך שאתה יודע לנהוג. ואם תצטרך משהו- שאלה, התלבטות או טעות. אני פה, תמיד איתך ומאחוריך.

השלב הזה, שבו מלווים ילד בצעדי הנהיגה הראשונים שלו, הוא הזדמנות מדהימה לחיזוק הקשר ביניכם, להבניות חדשות בשלב הבוגר הזה של החיים, להעברת ערכים שחשובים לכם דרך הכביש, וכמובן גם לפטפוט נחמד.

אמון

הילד הרגע קיבל רישיון, אך מעולם הוא לא נהג ליד מישהו שאין לו יכולת השתלטות על הדוושות שלו ועל ההגה. תסתכלו עליו ותשאלו את עצמיכם: האם אני סומך עליו? האם הוא סומך על עצמו? מה אני יכולה להגיד לו שיעזור לו להאמין בעצמו? ומה יגרום לי להירגע ולסמוך עליו? אל תפחדו לנהל על זה שיחה.. תידהמו לגלות כמה מקרב ופותח זה יכול להיות.

עוגן

הוא יטעה בהתחלה. תכינו את עצמיכם. הוא לא יידע הכול, אולי הוא יתבלבל במעברי נתיבים, אולי הוא יפספס איזה רמזור, ואולי אפילו ידפוק לכם את הרכב בחניה. תזכירו לו שאתם כאן כדי שיוכל לשאול אתכם אם הוא לא בטוח, למדו אותו מה כדאי לעשות בשעת חירום או תאונה, אם מתפנצ'ר גלגל או נורה נדלקת, וגם איך לתקן אם הוא טעה. תהיו עבורו האדמה שאליה יוכל לחזור, גם כשטוב וגם כשפחות.

טיפים

• רגע לפני הנסיעה הראשונה יחד, תערכו ביניכם תיאום ציפיות: מה אתה צריך ממני בדרך? (שאגיד לך כל מה שאני רואה שקורה בדרך? שאני אשתוק ורק אם אתה שואל אענה וכו').
• מה אתם מצפים ממנו? (לשמור על מרחק/ מהירות מסוימת/ לדבר איתכם/ להגיד כשנמאס לו).
• את הנסיעות הראשונות תעשו יחד באזור המוכר והבטוח, ולאט לאט תרחיבו.
• תיזמו נסיעות! (בעיקר לנמנעים או המפחדים) תציעו, תעודדו לקחת אחריות. זה שיעור לחיים.
• אל תקמצו במחמאות, שימו לב איפה הוא טוב ותחזקו את זה. ככה גם כשתעירו או תתקנו מה שדורש התייחסות, זה יתקבל מתוך הבנה.
• אם אתם מרגישים שאתם מתוחים או חרדים מדי ועלולים להעביר לו לחץ, חפשו מישהו רגוע יותר שיהיה מלווה- בן/בת הזוג, אחים גדולים, קרובי משפחה או שכנים. שווה אפילו לשלם למישהו לעשות את שעות הליווי האלה אם בסופו של דבר זה ישאיר את הנהג החדש עם תחושה מעצימה ובטוחה יותר.

והכי חשוב, קחו נשימה עמוקה, אתם יוצאים יחד למסע משותף, בונה ומחזק.

שיהיו נסיעות טובות!

הכותבת היא תומכת נהיגה במקצועה