אנחנו מאורסים וקשה לנו לשמור נגיעה - מה לעשות?

"התארסנו סופסוף והחתונה בעוד חצי שנה! שנינו דוסים ומאוד מאוד רוצים לשמור נגיעה רק שלא דמיינו עד כמה זה קשה! פתאום עולות כל מיני מחשבות של - למה בכלל לשמור נגיעה, הרי אנחנו מתחתנים בסוף? וגם יש לי הרבה חברות שלא שמרו נגיעה אחרי האירוסין או שיש כאלו שאומרות שהם שומרים נגיעה אבל בפועל לא באמת שומרים ונופלים. זה בכלל אפשרי? זה קשה נורא! כזה רע לרצות חיבוק?".

מזל טוב לכם! מאחלת לכם שהתקופה הזו תעבור בטוב ובבנייה. הקושי שאתם מתארים כל כך נפוץ! כמדריכת כלות כבר לא מעט שנים יוצא לי לפגוש יותר ויותר זוגות שמתמודדים עם הקושי בשמירת נגיעה. יכול להיות שזה קשור לכך שאנחנו חיים בדור שיש לו אתגר בכללי עם דחיית סיפוקים ויכול להיות שפשוט כיום מדברים יותר על אתגר שמירת הנגיעה ונוצר הרושם כאילו כולם נופלים.

‏בנוסף יש הרבה זוגות שברור להם שהם שומרים נגיעה בתקופת החברות ואיכשהו בתקופת האירוסין בגלל הקרבה הנפשית, המתח הנפשי והמיני והמחשבה ש"אוטוטו אנחנו מתחתנים" יותר זוגות מוצאים את עצמם לא שומרים נגיעה.

אז מה אפשר לעשות כשרוצים לשמור נגיעה בתקופת האירוסין?

אני בטוחה שאתם יודעים שלגעת לפני החתונה אסור מדאורייתא ואני בטוחה שאתם רוצים לשמור את ההלכה ככתבה וכלשונה. ברשותכם, אני רוצה לתת נקודת מבט קצת אחרת על הנושא.
אתם אוטוטו הולכים לבנות את הבית שלכם, ואני מאמינה שמן הסתם יש לכם ערכים שאתם רוצים לחיות על פיהם. אלו יכולים להיות ערכים דתיים: שמירת שבת, כשרות, טהרת המשפחה וכו'. אלו יכולים להיות ערכים אידיאולוגיים: טבעונות, ציונות, שמירת איכות הסביבה וכו' ואלו יכולים להיות ערכים רגשיים: כבוד הדדי, הקשבה, חמלה וכו'. אגב, אם לא יצא לכם לדבר על כך לפני החתונה – ממליצה מאוד לעשות זאת עכשיו.

כעת אני רוצה לשאול אתכם כמה שאלות: כדי שערך ישמר, מה הוא צריך? מה לדעתכם כדאי לעשות במצב שבו קשה לשמור על ערך מסוים, האם מוותרים עליו או ממשיכים לדבוק בו? מה יקרה אם נוותר על הערך הזה? ומה נעשה במצב שבו יש התנגשות בין שני ערכים שחשובים לנו, או לחילופין פערים בשמירה על הערך בינינו? מה הייתם אומרים לאדם שאומר: אני שומר על הערך אבל רק לתקופה קצרה או גם ככה עוד מעט אני מסיים תפקיד אז אפשר לחפף בערך? אני בכוונה לא הולכת לכתוב את התשובות כי ממש חשוב שאתם אלו שתביאו את התשובות מתוכם.

שמירת נגיעה הוא ערך ככל הערכים. הוא קשור לערך גדול יותר של שמירת תורה ומצוות, אבל הוא גם עומד בפני עצמו וכעת השאלה היא האם אתם שומרים על הערך הזה גם אם קשה וגם אם מורכב או שמא אתם מרימים ידיים ממנו? יש לכם בחירה חופשית בנושא. אגב, מאוד יכול להיות שאתם מאוד רוצים לשמור נגיעה אבל לא מספיק מבינים את המשמעות של שמירת נגיעה. במקרה הזה ממליצה לכם ללמוד ביחד את הנושא – יש כיום ספרים ומידע רב. זו יכולה להיות פעילות זוגית נהדרת! בקצרה אומר שמגע הוא לא דבר של מה בכך, בעצם שמירת הנגיעה לקשר שיש בו ברית נישואין ומחויבות (שלא כמו באירוסין שזה עדיין לא קיים) מטעינה את המגע במשמעות ומתוך כך גם את הקשר הזוגי.
במידה והחלטתם לשמור על הערך שלכם ויהי מה אתם מוזמנים להמשיך לקרוא כי כעת אני רוצה לתת כמה טיפים בנושא:

1. להאמין בלי לדעת, להרגיש בלי לגעת

תאמינו בעצמכם שאתם מסוגלים לשמור נגיעה. התורה לא ניתנה למלאכים אלא לבני אדם ולמרות שיש רושם כזה כאילו אף אחד לא עומד בניסיון – תאמינו בעצמכם וביכולתכם להרגיש בלי לגעת. וגם אם לא ממש ברורה לכם הסיבה עדיין – ביהדות יש משמעות ל"נעשה ונשמע", דווקא מתוך העשייה שומעים את דבר ה'.

2. לשמור על הלכות ייחוד

כדי לשמור על ערך אנחנו חייבים גדרות. ממש כמו שהיינו מסתובבים בנוחות על גג מגדל גבוה במידה ויש מעקה סביב. הלכות ייחוד ושאר הלכות הקרבה לא נועדו להקשות עלינו אלא להפך, לשמור את ההלכה ולעזור לנו באתגר. בנוסף, כל זוג שמכיר את עצמו יודע אילו דברים מעוררים יותר או פחות. אם דיבור או התנהגות מסוימת מעוררים אתכם ומקשים יותר על שמירת הנגיעה – חכם עיניו בראש – אל תעשו את זה.

3. מותר שיהיה קשה

מי אמר שלשמור נגיעה זה קל? להפך! נראה לי מאוד הגיוני שנרצה לגעת באדם שאוהבים אותו וחשים כלפיו תשוקה. לשמור נגיעה זה אולי לא דבר קל ויש בזה גם משהו שעלול לתסכל או להכעיס, ועדיין כגודל המאמץ כך גודל השכר. ממש כמו שבצבא יש מסע כומתה קשה וקשוח ואחריו שמחה עצומה על השגת הכומתה, כך גם אצלכם – אתם במסע כומתה לבניית הבית שלכם. אתם מקדשים את המגע ומתוך כך את הקשר הזוגי והברית ביניכם. אתם בדבר הזה ביחד, תראו את זה כמו מעין מסע משותף של שניכם ואיזו זכות עצומה יש לכם לבנות את הבית שלכם מתוך קדושה וטהרה.

4. אל תהיו עם זה לבד

בראש ובראשונה דברו על זה ביניכם ותהיו בתקשורת כלפי הקושי כמו גם כלפי ההצלחה. זה חלק מיצירת קשר זוגי מיטיב ויעזור לכם מאוד בתקופות אחרות בחיים כאשר תפגשו באתגרים. בנוסף, כאנשים אנחנו יצורים חברתיים. הרבה פעמים דווקא בנושא הזה של שמירת נגיעה אנחנו נמצאים לבד בתוך הלופ ואני רוצה להציע – אל תישארו עם זה לבד, תמצאו חבר או חברה טובים שיחזקו אתכם ברגעים הקשים. תציבו לעצמכם מטרות קטנות בדרך אל היעד ותחגגו כל הצלחה שהיא. המוח שלנו מאוד אוהב פעולות תגמול ולכן ברגע שתחגגו הצלחות הוא ירצה בכך עוד ועוד.

5. כי נפלתי קמתי

לא להתייאש. גם אם הייתה לכם נפילה, תזכרו שיש תשובה בעולם. זה שהייתה נפילה לא אומר שום דבר על היכולת שלכם לשמור נגיעה או לא. דווקא להפך – אתם יכולים ללמוד מאותה הנפילה הרבה על מה מעורר אתכם ובע"ה להשתמש בזה לאחר הנישואין. החטא הוא כמו הכשת נחש: ההכשה עצמה היא לא הבעיה אלא הארס שמפעפע לאחר מכן. אל תתנו למחשבות המנמיכות מקום בלבכם אלא אזרו אומץ וכוחות, התפללו לכך שבע"ה תזכו לשמור נגיעה מתוך שמחה וטוב לבב.

בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.