בשעה אחת בלילה התרחש אירוע היסטורי - היה ערוץ אחד שנשאר לישון

אלופים ברייטינג

כשערוץ 12 המוביל משיק תכנית ריאליטי חדשה, הוא מתבונן היטב מי המתחרים שלו. בדרך כלל מדובר בריאליטי אחר ברשת 13, ולאחרונה גם תכנית האקטואליה של ערוץ 14 התגלתה כאיום מתהווה. הערוצים האחרים - מכאן 11 ועד ערוצי הספורט - לא נכללים בדרך כלל ברשימה. מדי פעם בפעם מגיח משחק כדורגל מעניין שעלול להשפיע על טבלת הרייטינג באופן חד פעמי, אך לא כמגמה שצריך להתרגש ממנה. הקיץ הזה, במפתיע, מביא איתו בשורה שונה.

אם בשבוע שעבר כתבתי כאן על חוסר המוכנות של קשת 12 לעונת היורו שטרפה את טבלת הרייטינג, הרי שכעת עומד בפניהם אתגר חדש: האולימפיאדה. אולימפיאדת 2024 בפריז תצא לדרך בשבוע הקרוב ותשודר בערוץ ספורט 5 במשך כמעט חודש. הערוץ אמנם לא נכלל בטבלת הרייטינג, אבל זה לא אומר שהוא לא מאיים עליה. כמו בתקופת משחקי היורו שגנבו לשלושת הערוצים האחרים לא מעט צופים, גם כעת יהיה מי שיעדיף לצפות באלופים על פני רצים למיליון.

כדי להתכונן לאתגר הזה הערוצים יצטרכו לערוך שינויים מהותיים בלוח השידורים - לזהות באילו מהימים משודרות הנבחרות הישראליות, מתי הם עלולים להפסיד עשרות אלפי צופים ובאילו שעות בדיוק משודרים המשחקים האולימפיים. כאילו לנצח שלושה ערוצים הנלחמים על הרייטינג זה לא אתגר מספיק גדול, הפעם קשת תצטרך להתאמץ אפילו יותר.

מתן חודורוב, בשביל מי אתה נלחם?

עזיבה של בכיר, עיתונאי ואפילו איש הפקה מערוץ 13 היא כבר מזמן אינה ידיעה מרעישה. עוד לפני סערת יוליה שמאלוב ברקוביץ' (וסערת דרוקר הנוכחית), עובדים נשרו מהערוץ המתפורר בזה אחר זה. כך ידיעות על עיתונאי שעבר מכאן לשם, או סתם עזב בלי הסבר, הפכו לדבר שבשגרה. אלא שעזיבתו של ספי עובדיה היום (ה') מסוכנת בהרבה מעזיבתה של מעין וילצ'יק-שגב. עם או בלי לשים לב, ערוץ 13 מאבד את הפרצופים הבולטים שלו.

ספי עובדיה, תמר איש שלום, אמנון לוי וצבי יחזקאלי הם יותר מסתם עיתונאים שעוזבים את הערוץ. הם אלו שהפכו כל כך מזוהים איתו, שכשמדברים על 13 מדמיינים את פניהם. בדיוק כפי שינון מגל הוא ערוץ 14 ודני קושמרו הוא ערוץ 12, כך גם הייתה תמר איש שלום. עובדיה מהווה עוד עזיבה כואבת ומטלטלת עבור הערוץ שגם ככה נמצא במצוקה, וקשה לראות כיצד יצליח להשתקם גם כאשר יתגבר על הצרה הנוכחית.

כרגע אין לדעת לאן מתקדם המאבק מול יוליה שמאלוב ברקוביץ', אך גם במידה ויצליח (ונדמה שהוא יצליח, אחרת היא תישאר עם שני עובדים בחברת החדשות שלה) לא ברור מי יישאר שם ביום שאחרי. רבים מאלו שהפכו את הערוץ הזה למה שהוא, שעבורם הצופים לחצו פעם אחר פעם, כבר לא יהיו שם כשהכול ייגמר. אפשר לראות אותם כמי שנוטשים ספינה טובעת או דווקא כמי שפועלים בהיגיון, אך שאלה אחת מרחפת מעל כל המאבק - האם נותר עוד בשביל מי להילחם?

מישהו בערוץ 14 ישן מעולה במוצ"ש

בפייסבוק יש קבוצה שנקראת "רואים רק חדשות 14", ויש בה למעלה מ-30 אלף חברים. הקבוצה הזאת לא מייצגת כמובן את הקהל הגדול שיש לערוץ 14, אוהדים שינון מגל לימד אותם לכנות את שאר הערוצים "ערוצי התבהלה" ומאמינים שמגי טביבי היא ממבשרי הגאולה, אבל היא מעידה על לא מעט אנשים שמאמינים שערוץ 14 הוא האחד ויש לצפות רק בו. אין לי כוונה להרוס להם, אבל יש כמה דברים שהם לא לקחו בחשבון.

נניח בצד את השידורים במהלך השבת, שכן לא מעט מצופי הערוץ (וגם אני) ממילא שומרים שבת ולא מתעדכנים במהלכה בחדשות. אך מסתבר שגם בימי החול ערוץ 14 מפגר לעיתים מאחור. בליל מוצאי שבת האחרון התרחש אירוע היסטורי, כשצעיר ניסה להתנקש בדונלד טראמפ והמועמד לנשיאות ניצל בנס. בעוד שלושת ערוצי החדשות האחרים (11, 12 ו-13) עלו לשידור בטווח השעות שבין 1:25-1:45 בלילה, ערוץ 14 הצטרף רק ב-2:10. כמעט שעה לאחר ניסיון ההתנקשות, והרבה אחרי שכולם ממילא שמעו עליו.

מי שיקפוץ שוב לסנגר על הערוץ הצעיר לעומת האחרים הוותיקים, יתאכזב לגלות שאפילו ערוץ I24NEWS החדש עלה לשידור בשעה 1:56. ערוץ 14, שהבטיח סיקור מקיף של מערכת הבחירות בארה"ב ואף שלח לוושינגטון את הכתבת ליבי אלון, היה הרחק מאחור בדיווח על אחד האירועים הדרמטיים שהתרחשו בארצות הברית בשנים האחרונות. אין בעיה להעדיף את הדיווחים של טביבי או של עתי שלו בצפון, אבל אם החלטתם לצפות "רק בחדשות 14" אולי כדאי לדאוג שיהיה לכם גם חשבון טלגרם פעיל. סתם כדי להתעדכן בזמן אמת לפעמים, אתם יודעים.