חנוך דאום פרסם בחשבון הפייסבוק שלו פוסט בו הוא פונה ישירות למזכיר הממשלה בדרישה להעלות לסדר היום מספר נושאים שעבר מחוויותיו בזמן האחרון. "תן רבע שעה למצב הנפשי של העקורים. פיניתם חבל ארץ, זרקתם אזרחים לחדרי מלונות- לא שווה לבדוק מה קורה איתם?"
[embed_3784]
דאום ביקש להתייחס ליתומים החדשים מהמלחמה: "פגשתי ילדים גיבורים ומרגשים שהוריהם נרצחו מרקטה בזמן שנסעו במדינתם הריבונית. כמוהם למרבה הזוועה בשנה האחרונה יש עשרות. תבין, כבוד מזכיר הממשלה, במשמרת שלכם הפכו ילדים בישראל ליתומים מאב ומאם בכמות גבוהה יותר משהיו מקום המדינה. וזה דורש היערכות מיוחדת- האם תוכל לקבוע לזה זמן בסדר היום, כדי שהשרים יבחנו דרכים להקל על הילדים האלה שעברו שואה?"
בית העלמין הצבאי בהר הרצל, צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
חנוך דאום: שאף קטוע רגל לא יצטרך להתפשר על משהו שעולה פחות
"הנושא השני זה קטועים", המשיך דאום, "חזרתי עכשיו מארוע מיוחד של קטועים מהמלחמה. עשרות לוחמים שאיבדו יד או רגל, לפעמים יותר. ישראלים שהשאירו חלק מגופם בשדה הקרב. ותאמינו או לא, אבל יש הרבה מה להתקדם גם בטיפול בהם. אגף השיקום עושה עבודת קןדש, אבל המדינה יכולה וצריכה לתת להם כלים לעשות עוד. אז מה דעתך, בזמן שפינינו מהדיון (החשוב) על ההסתה, להקדיש רבע שעה גם לטיפול בנושא הזה? תבקשו סקירה על נושא הפרוטזות, נסו להבין את הדילמות והמחירים, כדי שאדם שאיבד את ידו או רגלו במלחמה יקבל את הפרוטזה הטובה ביותר, ולא חלילה יצטרך להתפשר על משהו שעולה פחות".
"תן רבע שעה למצב הנפשי של העקורים"
נושא שלישי זה מצבם הנפשי של המפונים. פגשתי בבוקר אדם מבוגר בפיצוציה. יושב עצוב בפנים חתומות. המוכר אמר לי בשקט- זה בא כל יום, שותה אספרסו ויושב לבד כמה שעות. קשרתי איתו שיחה. הוא מפונה מהצפון. עבר עם אשתו לחדר מלון של 25 מטר ומרגיש שם כמו חיה בכלוב. היה אדם ביתי ומלא חיים אבל הוא מרגיש שהוא שוקע, דג מחוץ למים, תשעה חודשים ואין אור בקצה. לא יכול לארח את המשפחה, אין לו את הגינה שאהב לטפח. הוא התחיל ללכת לפסיכיאטר בעצת משפחתו. אז מה דעתך, אדוני מזכיר הממשלה, להקדיש רבע שעה גם לזה? תן רבע שעה למצב הנפשי של העקורים. פיניתם חבל ארץ, זרקתם אזרחים לחדרי מלונות- לא שווה לבדוק מה קורה איתם?