שום דבר לא בסדר בשנה הזאת. חג שמחת תורה נהרס בגלל איזה עניין עם חמאס, החודשים שבאו בעקבותיו היו יותר מדי עצובים מכדי שאי פעם נוכל לשכוח, והנה גם החגים הלאומיים שלנו מוזרים מתמיד. כבר שישים שנה שחידון התנ"ך מתקיים ביום העצמאות, והנה דווקא השנה בחרו המארגנים להביא לנו את צמד מגישי הטלוויזיה של ערוץ 14, עדן הראל ועודד מנשה, כדי להנחות את החידון בתאטרון ירושלים. כאילו שלא סבלנו מספיק.

מאז סאגת אבשלום קור לא נמצא מחליף קבוע שיכנס לנעליו. עופר חדד היה מרשים, וגם גיא זוארץ חביב בדרכו, אבל השנה, הו השנה, קיבלנו את הזוג שחזר בתשובה. עדן הראל ועודד מנשה הם צמד מגישי תוכנית בוקר שבועית בערוץ 14, הורים לששה ילדים שמעבירים מדי פעם הרצאות על זוגיות. כשמשרד החינוך פרסם את זהות המנחים לפני מספר שבועות צקצקתי בהתנשאות, מה להם ולחידון התנ"ך. אבל השתדלתי לשמור על ראש פתוח. היום התברר שצדקתי.

חתני התנ"ך אביתר ברגיל ודוד שאשא, צילום: רונן חורש, לע"מ

דו שיח מטומטם בין זוג שטרח להזכיר בכל רגע שהוא נשוי

"חג עצמאות שמח בעלי", הכריזה עדן כאשר עלה הזוג המלכותי לבמה. לבושים במיטב מחלצותיהם המחרידות (כאישה לאישה אני מרשה לעצמי, מי לעזאזל הייתה הסטייליסטית שלך? את התלבושת של בת הים היה אפשר להשאיר בארון). "חג שמח אשתי היקרה, הבטחתי לך ירושלים וקיימתי והנה אנחנו בירושלים", ענה עודד. ואז התחיל דו שיח מטומטם, שהיה אמור להיות מצחיק אבל בעיקר הביך.

עדן: "לא הבנתי, הבטחת שתיקח אותי לכותל להתפלל, מסע רוחני".

עודד: "חשבתי קצת לגוון את יודעת. הבאתי אותך להנחות את חידון התנ"ך שזה לא פחות רוחני ועוצמתי בשנה כזאת מיוחדת ולא פשוטה. חשבתי על זה אשתי, הרבה דברים עשית בחיים שלך, מי כמוני יודע, בדקתי, לדעתי את המנחה האישה הראשונה בחידון התנ"ך בעולמי, מאז קום המדינה לא היה דבר כזה".

עדן: "לא הבנתי למה אתה נראה מופתע. באופן כללי אני משתדלת להיות ראשונה. ב-MTV הייתי ראשונה, גם בחידון התנ"ך".

עודד: "אני בדיוק הפוך, אני לא רוצה להיות ראשון. כבר הנחו גברים לפני את חידון התנ"ך, אני לא הראשון שהתחתן איתך. תמיד בא אחרי מישהו, אני בודק, אם זה בסדר אני ממשיך".

עדן: "שמחה שעברתי את המבחן", צחקוק.

מה מה מה. מה ראיתי עכשיו. הלהג המגוחך לא היה פתיח נעים ומשעשע להנחיה מכובדת בהמשך, אלא סימן לבאות. כשהמתמודדים הזרים לא הבינו חלק מהדברים, עדן מיהרה לתרגם והרגיעה באנגלית. איך יכולנו לשכוח שהנחית בערוץ המוזיקה הבינלאומי.

הם היו יכולים להיות טובים אם היו פחות מתאמצים

תראו, ברור שיש מקום לשינויים ורענון במנחים. הזוג הנוצץ שמרבה להתקוטט בכאילו על המסך (היא גוערת בו, הוא מיתמם) היה יכול לעשות עבודה טובה למדי, אם רק היו באים בפשטות. אני מחבבת את השניים, וההתנהגות הטלוויזיונית המעושה לרוב עובדת על המסך בפורמט המתאים. אבל כאן, לא נעשתה האדפטציה המתאימה והנונשלנטיות בכאילו הייתה משפילה. הצחקוקים המוגזמים, הטעויות בהקראת הפסוקים (נו באמת) והרצון להזכיר לנו בכל חמש דקות בממוצע שהם זוג נשוי ("אני שולח לך את אשתי, השאלה הבאה היא הרבה יותר רכה ממני"), פשוט הרסו את ההצגה. קצת יותר צנוע, קצת יותר מעודן. פחות מתאמץ.

חן מסוים נרשם בשלב הדו קרב בין שני החתנים, כאשר הקצב עולה וכל אחד מנסה לקושש עוד נקודות, אבל נעלם מיד כשעודד ציין את הזמן החולף ועדן גערה בו: "אתה לא נותן להם לחשוב". אתם לא נותנים לנו לחשוב או ליהנות. וחידון התנ"ך, שאמור להיות אירוע מכובד וממלכתי עבור בני נוער ומבוגרים בארץ ובעולם, שעוסק בידע ובמורשת, הפך את הצופים לקהל שבוי בהרצאה של הזוג שחזר בתשובה. בסוף הוכרזו הזוכים, ואביתר ברגיל ודוד שאשא הזכירו לנו לשם מה התכנסנו. שירת התקווה בסיום האירוע הזכירה לנו שהתקווה עוד לא תמה, ומכאן בשנה הבאה אפשר רק להשתפר.