יום זיכרון כזה לא היה לנו כבר שנים רבות. אחרי שנה שבה הקיטוב בחברה הישראלית הגיע לשיאים שלא הכרנו, התעוררנו לפני שבעה חודשים ליום השחור ביותר שהיה לעם היהודי מאז השואה. המלחמה הזאת הזכירה לנו את מה שחשבנו שכבר אפשר לשכוח – אנחנו עדיין במלחמת קיום.
כל אחת ממלחמות ישראל עד היום לימדה אותנו משהו - במלחמת השחרור למדנו שמדינה לא באה בקלות ושצריך לשלם מחיר דמים כבד בעבורה. במלחמת ששת הימים למדנו שעם יוזמה ותחבולה ניתן להבטיח את עצם קיומנו כאן. במלחמת יום הכיפורים למדנו שיעור בצניעות, ובמלחמות לבנון למדנו על מגבלות הכוח שלנו ועל כך שלא ניתן להשיג את כל המטרות באופן מלא.
ופתאום באה המלחמה האחרונה, והחזירה אותנו כביכול 76 שנים אחורה – למלחמת קיום נוספת, מלחמה שמזכירה לנו שהחיים כאן דורשים מחיר דמים כבד, שהטכנולוגיה לא תפתור לנו את כל הבעיות ובסופו של דבר אנחנו זקוקים לחיילות וחיילים שיצאו לשדה הקרב ויחרפו נפשם למען קיומנו כאן.
מלחמת קיום מציפה מחדש את שאלות היסוד – מהם הערכים שעבורם אנו מוכנים להקריב את נפשנו, כיחידים וכחברה. מלחמת קיום מזכירה לנו שחיים אמיתיים בעלי ערך מצווים לנו גם את המוות. כולנו רוצים לחיות כמובן, ואנחנו, בניגוד לאויבים שלנו, לא מקדשים את המוות. אבל רק למי שיש משהו שהוא מוכן למות למענו, יש משהו שגם שווה לחיות למענו.
בשנה האחרונה חווינו חיים בשני קצוות. בקצה האחד – מחלוקת ערכית עמוקה שמטרתה לברר את הערכים היסודיים שעליהם מושתתת המדינה. המחלוקת היתה כה עמוקה עד שהובילה לפילוג ולקרע שכמעט הקריס את הבית לתוך עצמו. בקצה השני – חווינו איום חיצוני שכמותו לא ראינו כאן שנים רבות. האוייב החיצוני דורש מאיתנו לשוב ולהגדיר מהם קווי היסוד של הקיום שלנו כאן, הוא מאלצת אותנו להגדיר מי שותף לסיפור הציוני ומי לא.
300 אלף חיילות וחיילי מילואים, שאני גאה להיות אחד מהם, שהתייצבו ביום פקודה – מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, מהמרכז ומהפריפריה, מהארץ ואפילו מחו"ל, כולם נושאים איתם מסר אחד – אנחנו לא זזים מכאן. יש לנו מדינה לבנות, יש לנו בשורה מוסרית וערכית לעצמנו ולעולם כולו, שתצא מכאן – מהעם היושב בציון.
גיבורי התקומה מסרו את נפשם כדי שאנחנו נוכל להמשיך לברר ולדייק את מאפייני הבשורה ואת דרך הוצאתה לפועל, אבל מתוך קווי יסוד ברורים שכולנו שותפים להם ומחוייבים אליהם – כולנו יחד שומרים על הבית.
בחייהם ובמותם ציוו לנו לזכור מהם הדברים שעליהם אנו מוכנים למסור את הנפש. ועושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו ויאריך ימינו ושנותינו בטוב ובנעימים, בבריאות ובשמחה.
בתפילה להשבתם של חטופנו במהרה.
יהי זכרם של חיילנו הגיבורים ברוך.