תקופת הקורונה גרמה ל"התעוררות" בקרב משקי הבית בכל הנוגע לצרוך להחזיק בכספים המיועדים לשעת חירום. רבים לא יכלו לעבוד עם פרוץ המגפה, ועל אף תמיכה ממשלתית – הצורך בכסף זמין קיבל דגש חריף יותר בזמנים האלה. אי-ודאויות מסוג זה, ממחישות עד כמה רשת ביטחון פיננסית מוצקה היא דבר חשוב.
בין אם מדובר בהוצאות רפואיות בלתי צפויות, אובדן עבודה פתאומי או מקרי חירום בלתי צפויים, תכנית חיסכון לשעת חירום יכולה לספק את השקט הנפשי והיציבות הפיננסית הדרושים ברגעים המאתגרים ביותר. בכתבה זו נעסוק במאפייניו של חיסכון לשעת חירום, ונענה על שאלות מפתח בנושא כמו איך להקים חיסכון לשעת חירום, כמה כסף צריך לשים בו ובאילו מכשירי חיסכון ניתן להפקיד אותו.
מהו חסכון לשעת חירום?
חסכון לשעת חירום הוא מאגר ייעודי של כסף שהופרש לצורך כיסוי הוצאות בלתי צפויות וזעזועים פיננסיים. הוא מתפקד כשכבת מגן פיננסית מפני האתגרים שמציבים בפנינו החיים במוקדם או במאוחר, ומבטיח שנוכל לצלוח סערות פיננסיות מבלי לפגוע בהשגת המטרות הכלכליות ארוכת הטווח שלנו כמשק בית.
לא ניתן להפריז בחשיבותה של קרן כזו. כיום אחד הנושאים בהם עוסקים במהלך תכנון פיננסי מקצועי הוא הצורך בחיסכון לשעת חירום, שכן בלעדיו אנו עלולים למצוא את עצמנו נאלצים להסתמך על הלוואות בריבית גבוהה, כרטיסי אשראי, או דילול, חלילה, של החסכונות לטווח ארוך שלנו (פנסיה, קרן השתלמות) כדי לתת מענה לצרכים דחופים.
כללי האצבע להקמת חסכון לשעת חירום
כמה עלינו לחסוך בקרן לשעת החירום שלנו? דרך אחת להעריך את הסכום היא לבדוק מהי ההוצאה הממוצעת שלנו בחודש, ולחשוב על פרק זמן שאנחנו רוצים שהכסף יספיק עבורנו. ענקית ייעוץ ההשקעות האמריקאית Vanguard, מציינת כלל אצבע מוכר בעולם הפיננסים: לחסוך מספיק כדי לכסות הוצאות מחיה של שלושה עד שישה חודשים. עם זאת, לאנשים שונים יש צרכים שונים, וחשוב לבחון את הצורך באופן פרטני.
מעבר לסכום הנדרש, כשאנו בונים לעצמנו רשת ביטחון פיננסית, חשוב גם למצוא איזון בין סיכון לנזילות. אלה המאפיינים שחסכון לשעת חירום צריך לכלול:
נזילות: קרן חירום כלכלית צריכה להיות נגישה בקלות בעת הצורך, ולכן יש לנהל אותה בחשבונות המציעים נזילות גבוהה.
תשואות: אנחנו רוצים לשמור על ערך הכסף אל מול אינפלציה, ולכן נחפש מכשיר חיסכון שמטרתו להניב תשואה.
סיכון: בכל סוג של חיסכון, יש להתאים את רמת הסיכון לטווח החיסכון ולצורכי החוסך. במקרה של קרן חירום, מכיוון שאנו רוצים שהכסף יהיה זמין בכל עת, ניתן לשקול לחסוך במסלול השקעה עם רמת סיכון נמוכה.
איזון שלושת הפרמטרים העיקריים האלה מוביל אותנו לביצוע בחירה מסוימת, שיכולה לתת מענה למאפיינים הרלוונטיים לחיסכון שבו תתנהל הקרן לשעת חירום שלנו. ישנם שני אפיקים מרכזיים שעומדים בתנאים האלה במידה כזו או אחרת: פיקדון בנקאי וקופת גמל להשקעה.
היכן אפשר לנהל חיסכון לשעת חירום?
פיקדון בנקאי: עבור חלק מהציבור, כשחושבים על "לשים כסף בצד", מיד עולה האפשרות של פתיחת פיקדון בבנק. זהו חשבון חיסכון נפרד מחשבון העו"ש, שהכסף שמופקד אליו צובר ריביות לאורך הזמן. ישנם פיקדונות שונים המוצעים על ידי הבנקים, והם נבדלים ברמת הריבית, אך גם ביכולת המשיכה. חלקם מגבילים את אפשרות המשיכה לפי תחנות יציאה, ובחלקם הכסף נזיל וזמין יותר. הכסף עצמו אינו מושקע בניירות ערך, אך לעתים הוא כן חשוף להשפעות אינפלציה, למשל פקדונות שקליים; ויש כאלה שמושפעים פחות, כמו פיקדונות שבהם הריבית מוצמדת למדד המחירים לצרכן, למשל.
קופת גמל להשקעה: מכשיר חיסכון בשם קופת גמל להשקעה נפתח בשנים האחרונות, מתוך מטרה של המדינה לעודד את הציבור לחסוך באמצעות שוק ההון, בקלות ובתנאים טובים. ניתן להפקיד בקופ"ג להשקעה כל סכום בכל תדירות, החל מ-100 שקלים ועד לסכום של 76,449.63 שקלים בשנה (נתוני 2023). הכספים מושקעים בשוק ההון על ידי מנהלי השקעות מקצועיים, לשם הנבת תשואות. החוסכים יכולים לשלוט על רמת הסיכון באמצעות בחירה במסלולים שונים: מניות, כללי, אג"ח, כספי ועוד. הכספים בקופת הגמל להשקעה נזילים – וזמינים למשיכה בכל עת.
סיכום
בעולם פיננסי שמאופיין באי-ודאות, חיסכון לשעת חירום הוא הכרח פיננסי. חיסכון בסכום השווה להוצאות מחיה של 3-6 חודשים בערוץ המתאים עשוי לספק לנו שקט נפשי בידיעה שבמצב חירום נהיה מכוסים מבחינה כספית. הצעד הראשון הוא ההחלטה על הקמת קרן חיסכון, הצעד השני והלא פחות חשוב הוא ההחלטה על היכן לנהל אותה. במידה ואתם מתקשים לבחור, תמיד ניתן להתייעץ עם איש מקצוע בעל רישיון.
* אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח
בשיתוף דיגיטל וייב