ראיון האישה שמטפלת בחיילות שנרצחו: "רבנים לא יכולים לעשות את זה"

כשאני שואלת את אפרת נורסי, ראש צוות העוסקת בזיהוי חללות, מה שלומה היא עונה שהשאלה לא צריכה להיות מופנית אליה. "אנחנו לא צריכות עזרה", היא אומרת, "רק המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל והפצועים שזקוקים לתפילות".

אם יש חללה שצריך להכין לקבורה מקפיצים אותי

306 חיילים וחיילות נפלו במתקפת הפתע של ארגוני הטרור בבוקר חג שמחת תורה, ומתוכם עשרות נשים, חיילות וקצינות המשרתות בתפקידי לחימה ומגינות על יישובי העוטף בגופן ממש. מלאכת זיהוי החללים, הנמשכת גם בימים אלו, בשבוע השני למלחמה, אורכת זמן רב ומתבצעת במחנה שורה של הרבנות הצבאית ליד רמלה. על זיהוי הנשים מופקד צוות נשי מיוחד ברבנות הראשית, הדואגות לזהות ולהכין לקבורה כל אישה ואישה שנפלה על משמרתה.

אפרת היא חלק מהיחידה הנשית שהוקמה לפני 11 שנה ברבנות הצבאית, מתוך הבנה והנחיה ברורה כי רק נשים יכולות להכין לקבורה את החללות. "כרגע אנחנו חיילות במילואים", היא מסבירה, "ועושות את העבודה שלנו גם בשגרה וגם בחירום. בשגרה, אם יש חללה שצריך להכין לקבורה, מקפיצים אותנו". אפרת מציינת כי החיילים שנהרגים על קידוש השם בקרב לא זקוקים לטהרה, "הם כבר טהורים ממילא", ואז עיקר העבודה היא הכנה לקבורה.

אין מצב שאיש מהרבנות הצבאית יטפל באישה

את הטירוף של השעות הראשונות למלחמה היא מתארת כך: "הקפיצו אותנו בשבת בבוקר והגענו יחד עם צוות של גברים כדי להתחיל בהכנות לקבורה של החללים והחללות הרבים". חשוב לה להדגיש: "כאשר מגיעה חללה אישה, אנשי הרבנות הצבאית לא נוגעים בה. רק נשים מטפלות בנשים. הצוות הרפואי עלול לכלול גם גבר, כמו רופא שיניים למשל שזה משהו מקצועי, אבל מבחינת הרבנות, לא יכול לקרות מצב בו איש רבנות יטפל בחללה".

נראה לי שהפעם ראינו מספר גבוה מאוד של נשים שנפלו בקרב

"אף אחד מעולם לא ראה כאלה מספרים עצומים של חללים וחללות. אני לא יודעת לומר לך אם זה בדגש דווקא על נשים, אבל גם בשגרה וגם באירועי חירום, מעולם לא נתקלנו בכאלה מספרים עצובים. יש פה כמויות בלתי נתפסות של משפחות שאיבדו את יקיריהן והצער פשוט קורע את הלב".

לשמור על הכבוד של החיילות הקדושות שלנו

מלאכת הזיהוי הייתה מורכבת כל כך בגלל המצב האיום של חלק מהגופות, זה נכון גם לגבי הנשים?

אפרת מעדיפה לא לענות על השאלה. "מלאכת הזיהוי קשה ומסובכת מאוד בגלל ההתנהגות הברברית של המחבלים", היא אומרת, "ואנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר טוב וכמה שיותר מהר, אני לא רוצה להיכנס לזה, כדי לשמור על הכבוד של החיילות הקדושות שלנו. גם כשהייתי עושה טהרה לנשים שנהרגו באופן טרגי בתאונות דרכים, זה לא משתווה בשום דבר למה שאנחנו רואים עכשיו".

מאז השביעי באוקטובר, הצוות הנשי עובד בלי הפסקה, שבעה ימים בשבוע "אני אישית הייתי פה במשך כל השבת, וקיבלנו הנחיה מהרב הצבאי הראשי שמלאכת הזיהוי נמשכת בשבת כרגיל, כדי להתיר את הספקות האיומים של קרובי המשפחה ולנסות להפחית את אי הוודאות. אנחנו עובדים במשמרות כדי לנסות להקל כמה שאפשר על המשפחות. זאת המשימה שלנו, לטפל בהן בצורה המכבדת ביותר".

שרשרת חיול בגיל 42

היחידה שאפרת משרתת בה קיימת כאמור כבר למעלה מעשור, והורכבה כולה ממתנדבות שהגיעו מחברא קדישא. "במשך שנים הם ניסו לחייל אותנו, עד שלפני ארבעה חודשים הצליחו. הגענו לבקו"ם, עברנו שרשרת חיול וקיבלנו מדים ודיסקית, היום אנחנו במילואים בצו 8". היחידה מורכבת ממגוון רחב: "יש המון נשים אמריקאיות מאפרת, מרעננה, מתנדבות בחברא קדישא. גם במתקן הרבנות בציפורי בצפון יש נשים, וחלקן מהיישוב הושעיה".

כשאני תוהה אם אפרת ראתה בית בשבועיים האחרונים היא אומרת שזה בכלל לא חשוב. "כל המשפחה אצלי מגויסת, בעלי במילואים, והילדים הגדולים גם, חלק בסדיר וחלק הוקפצו למילואים. אנחנו לא חושבים על הבית שלנו. הקהילה תומכת ומחבקת וכולם חושבים איך לעזור, אבל מי שבאמת צריך עזרה אלו לא אנחנו".

הילדים יודעים מה את עושה?

"הגדולים ודאי יודעים. אבל הקטן שלי, ילד בן 11, פחות מודע לפרטים. הוא יודע שאני קשורה לרבנות הצבאית".

בשגרה החיילת אפרת נורסי, ללא דרגה, היא עורכת דין בת 42, מתנדבת בחברא קדישא אצלה ביישוב. "בשבועיים האחרונים אני נמצאת במשימה, להביא לזיהוי בוודאות מוחלטת ומהר ככל האפשר על מנת להעביר את החיילות הקדושות שלנו לקבורה בהקדם האפשרי". "איך ממשיכים מכאן"?, אני שואלת ואפרת מבקשת להתפלל, "בעזרת השם שיהיה לנו אור וכוח, שלא תהיה לי עבודה יותר".