טבעת עתיקה, חרוזים שהיו שייכים לילדים או לתכשיטי נשים, שפת כד חרס האופייני לימי יהשע בן נון (תקופת ההתנחלות) וטיח שייתכן שמקורן ב 12 האבנים עליהן כתב יהשע את התורה, אלה חלק מהממצאים שנחשפו עד עתה בפרוייקט הענק של סינון העפר ממזבח יהשע בן נון למרגלות הר עיבל.

סינון העפר החל לפני כשנה, ע"י מועצה אזורית שומרון בשיתוף "האגודה למחקר תנכ"י" וד"ר סקוט סטריפלינג מארצות הברית ובניהולו של הארכיאולוג ד"ר אבי סולומון. פרוייקט הסינון מתקיים בשבי שומרון, בשיתוף מרכז סיור ולימוד שומרון, נעשה בתחילה בעזרת המשלחת של ד"ר סטריפלינג ולאחר מכן בפרוייקט סינון קהילתי בו השתתפו בתי ספר תיכונים ומשפחות.

צילום: דוד סתר

בפרוייקט הסינון נמצאו עד עכשיו חפץ שהחוקרים בהם הארכיאולוג ד"ר אבי סולומון, מנהל פרוייקט סינון העפר, משערים שהוא טבעת קדומה מתקופת ההתנחלות, ייתכן והיה שייך לאחת הנשים שהשתתפה במעמד הברכה והקללה לפני 3200 שנה, חרוזים שייתכן והיו שייכים לילדים או לתכשיטי נשים מאותה תקופה, קנקן שפת צווארון שמאפיין את תקופת ההתנחלות מימי כיבוש יהשע ועד תקופת המלוכה, וחלקי טיח שקיימת אפשרות שמקורן ב 12 האבנים שטחו אותם בסיד וכתבו עליהם את התורה (מתיחס לכתוב בספר דברים פרק כ"ז: וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את).

הארכיאולוג דר אבי סולמון מדגיש כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד, וכי הם טרם עברו בדיקת מעבדה, עם זאת מכיוון שמדובר בממצאים שנמצאו בעפר שהוצא מתוך מזבח יהשע והפריטים בעלי מאפיינים המתאימים לתקופה, סביר להניח כי הערכות החוקרים נכונות.

צילום: דוד סתר

סינון העפר מתקיים על רקע נסיונות של הרשות הפלסטינית להרוס את אתר המזבח העתיק. לפני שנה נותצו אבנים מאתר המזבח, וכעת הרשות הפלסטינית בונה תוכנית לבניית שכונה על אתר המזבח, ואף התחילה בעבודות עפר סמוך למזבח שנעצרו רגע לפני הריסת אבני האתר. כמו הרשות הפלסטינית מקדמת פעילות שתגדיר את מזבח יהשע כאתר מורשת פלסטיני כפי שעשתה לתל יריחו ולהר הבית.

כחלק מהפעילות להצלת המזבח תקיים המועצה האזורית שומרון לראשונה את צעדת השומרון המסורתית למזבח יהשע, הצעדה תתקיים ביום השני של חוה"מ סוכות. כמו כן היא תאפשר לראשונה לקהל הרחב אפשרות להגיע להשתתף בפרוייקט סינון העפר ממזבח יהשע, ביום ג' של חול המועד הסוכות,

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון: "הגילויים מאתר המזבח הם הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן להתרה בין עם ישראל לארצו ובוודאי לשומרון, ומוכיחה את חשיבות האתר להכרת השורשים שלנו ולעם היהודי לדורותיו. דווקא עכשיו אל מול הנסיון של הרשות הפלסטינית לחרב את מזבח יהשע, עם ישראל יהיה שם עם דגל ישראל - להתחבר לשורשים ולערכים.
אני קורא לציבור לבוא לגלות את ההיסטוריה של עם ישראל בידיים. לצעוד איתנו למזבח יהשע הקדום, שריד יחיד לתקופת ההתנחלות ושיבת עם ישראל לארצו, וכמובן ליהנות משלל אתרי מורשת, תיירות, טבע יקבים ומעיינות בכל רחבי השומרון הירוק"

הארכיאולוג ד"ר אבי סולומון מוסיף על העבודה באתר: "זו זכות לעבוד באתר הר עיבל שמזוהה כמזבח של יהשע שהוא למעשה המקום שבו עם ישראל נהיה לעם לפני 3200 שנה לערך, לאחר גלינו מארצנו, לאחר 2000 שנה אנחנו יכולים לחזור ולגעת בשורשים שלנו, במקום בו נהינו לעם, לדעת שאנחנו נוגעים בחפצים ולמעשה נוגעים בעבר שלנו, המקום הזה חשוב מאין כמותו, זה מקום יחידאי, מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ ישראל, המקום מזוהה עם מיסודו של עם ישראל כעם ולא כשבטים וחשיבותו לעולם הארכיאולוגי לעם ישראל ולאנושות כולה לא תסולא בפז".

העפר בו נמצאו הממצאים הובא מחפירות מזבח יהושע שאותו גילה פרופ' אדם זרטל ז"ל בשנות ה80 בהר עיבל. לפני כשנה גילוי קמע עופרת קטן בערימות העפר עוֹרֵר הֵדִים רַבִּים ברחבי העולם, כאשר פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה הכריז כי הוא פענח כתובת עברית קדומה - הכתובת העברית הקדומה ביותר בעולם.

בנוסף לצעדת השומרון ופרויקט הסינון המיוחד יתקיימו בחג סוכות הקרוב שלל אירועי תיירות בשומרון: פסטיבל המרפסת של המדינה יכלול קיר טיפוס ענק מול הנוף, טיולים לצרדה המקראית עפיפוניאדה ועוד, הגן הלאומי שומרון העתיקה יהיה פתוח למבקרים שם ניתן יהיה להנות מהדרכות ושחקני רחוב, בישוב הר ברכה יתקיים הפנינג שיכלול רכיבה על סוסים, סיורים מודרכים, חידון הלכות לילדים ועוד. בנוסף החוות החקלאיות בשומרון יהיו פתוחות למבקרים וכך גם היקבים המעיינות ושלל אתרי התיירות. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: תיירות שומרון.