הרפורמה המשפטית פוגעת בערכים היהודיים של כולנו

נניח שתכנית לוין-רוטמן למערכת המשפט הייתה עוברת לפני כמה שנים. האם ערוץ 14 היה יכול לשדר ממטה מפלגת מרצ? האם היה מותר בישראל לנתק מאספקת החשמל אנשים מעוטי יכולת, בלי לברר איתם למה הם לא מצליחים לשלם? לא לקבל בנות לבית ספר כי הן ממוצא מזרחי? להחזיק חיילים במעצר ימים ארוכים לפני שרואה אותם שופט צבאי? - כל אלה דוגמאות לפסיקות בג"ץ לאורך השנים, שלא כולן מוכרות בציבור ולא תמיד ברור הקשר ביניהן. האם פסיקות דומות יתאפשרו אם תעבור התכנית כפי שהיא?

[[1151448]]

תפיסת העולם מתבססת על הורדת ידיים

תכנית לוין-רוטמן כוללת מהלכים קיצוניים לפוליטיזציה והחלשה של מערכת המשפט הציבורי בישראל– בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה. התכנית מקודמת בדיונים אגרסיביים בוועדת החוקה של הכנסת, שאינם משפיעים באופן אמיתי על תוכן תיקוני החקיקה. הדיון בוועדה מקוטב, והדיון הציבורי מקוטב אפילו יותר. תפיסת העולם היא של הורדת- ידיים בין "הם" ל"אנחנו", מערכת המשפט היא של "הם", והפעם נראה ל"הם" מה זה. סוג הדיון הזה – אטום, אוטומטי, ידוע מראש, שחור ולבן – הוא הבסיס\ שעליו נוסעים גלגלי התכנית, ואותו חשוב לי לשים במוקד. הם/אנחנו-לבן/שחור. האם תפיסת העולם הזאת נכונה ביחס למערכת המשפט?

בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה, נגדם מכוונת התכנית, אינם גופים מושלמים. אבל לצד הביקורת, חשוב לזכור שבמציאות הישראלית הגופים האלה מחזיקים בתפקיד מפתח הקשור למתח המובנה בדמוקרטיה בין רוב ומיעוט, בין בעלי הכוח למי שאין להם כוח – פוליטי, כלכלי או אחר.

הדוגמאות לפסיקות בג"ץ שנזכרו בתחילת הדברים ממחישות את תפקידו החשוב בהגנה על אנשים וקבוצות שאין להם כוח להגן על עצמם בהקשר הרלוונטי – אנשים מעוטי יכולת ביחס לתהליך הניתוק מאספקת חשמל, קבוצות חברתיות שמרגישות שהן מופלות בקבלה לבית הספר, חיילים שמוחזקים במעצר במערכת השיפוט הצבאית, ועוד.

תפיסת עולם של שחור או לבן אינה נכונה

יש הטוענים שההגנה שמעניק להם בית המשפט אינה מספקת, ויש הטוענים הפוך, אבל עצם ההגנה הכרחית בחברה דמוקרטית. בהקשר שונה, גם פסיקת בג"ץ שחייבה את מפלגת מרצ לאפשר לערוץ 14 לשדר ממטה המפלגה ביום הבחירות, גם היא ממחישה שתפיסת עולם של שחור/לבן ביחס לבית המשפט אינה נכונה ומטעה.

במקביל, דיונים דומים מתנהלים פעמים רבות בייעוץ המשפטי לממשלה, ביחס למהלכים ממשלתיים שרבים מהם לא יגיעו כלל לדיון בבית המשפט. המצב הקיים אינו קדוש, אבל מה המענה שמציעה תכנית לוין-רוטמן לאנשים שאין להם כוח, וייפגעו מפעילות שלטונית בישראל?

מי שייכנס לאתר האינטרנט של ועדת החוקה, ימצא שדיוני הוועדה בתכנית נערכים תחת הכותרת "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" – מילים הלקוחות מהנבואה הפותחת את ספר ישעיהו (ישעיהו א' כז') מי שיקרא את הנבואה במלואה, יגלה שלאורכה הבהיר הנביא ישעיהו כיצד יש לנהוג על מנת ש"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה"
– "לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה" (ישעיהו א' יז').

אם התוכנית תעבור תהיה פגיעה בערכים היהודיים של כולנו

המפתח לתיקון על פי הנביא ישעיהו טמון בהקפדה על הגנת היתום והאלמנה, החלשים בחברה, ועל משפט צדק עבורם. בניגוד חד, מהלכי התכנית מובילים למציאות שבה לא יהיה בישראל מנגנון משפטי עצמאי ואפקטיבי להגנת זכויותיהם של אנשים וקבוצות שאין להם כוח מפגיעה שלטונית. הניגוד כאן הוא לא בין "ערכים יהודיים" ל"ערכים זרים", אלא פוגע בלב הערכים היהודיים עצמם. אם התוכנית תעבור כפי שהיא, משהו יקר מאד, טוב משותף, יישבר.

נכון, מערכת המשפט הציבורי אינה מושלמת, ואינה נקיה מטעויות, מאתגרים וממחלוקות מקצועיות. אנשים וקבוצות מסוימות בחברה הישראלית מרגישים ניכור ואכזבה ביחס אליה. אבל מהלך לריסוק המערכת כמנגנון עצמאי ולריכוז חד של הכוח השלטוני בישראל, מתוך דיון מקוטב ואגרסיבי, בוודאי אינו הפתרון אלא פתח לסחרור מסוכן. ברגע הקריטי הזה, אל תעמדו מהצד. מי שמזדהה אפילו עם חשש אחד שהוזכר, אפילו עם ביקורת על ה"איך" – חשוב שתשמיעו קול ברור נגד המשך קידום התכנית הנוכחית, ובעד מהלך שונה לחלוטין להידברות בונה וחתירה להסכמות רחבות, למען הבית המשותף של כולנו כחברה וכמדינה.

הכותבת היא דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטה העברית, חברה בקבוצת "שומרים על הבית המשותף". בעברי פרקליטה ורפרנטית בייעוץ המשפטי לממשלה.