מאוחרי הקלעים של תעשיית המדיה הדתית

כבר יותר מעשרים שנה שעלוני השבת הם חלק בלתי נפרד מחומר הקריאה וההנאה בשבתות ובחגים בכל גווני הציבור הדתי לאומי. מי לא מכיר את הרגע הזה שעלוני השבת נגמרים בתאי החלוקה בבית הכנסת ואנשים מבקשים אחד מהשני עלון זה או אחר. מי בעצם הגה והתחיל את המדיה המיוחדת המכונה לעיתים, 'מדורת השבט', ומה היה הסטארט אפ של עלוני השבת, שהיום הם חלק טבעי מכל קמפיין ובכל מערכת בחירות, שעה שהנבחרים אצים רצים ורוצים להגיע אל לב הציבור הדתי לאומי?
מתברר שכמו הרבה מיזמים שכולנו מכירים, מאחורי הדפים והמילים, יש סיפור על אדם אחד. אדם שהחליט לעשות מעשה ולהביא את הצורך של הציבור הדתי לשמור על הקשבה ועל קשר עם רבניו, מנהיגיו, אנשי התרבות, החינוך וכותבי ההגות והתוכן הערכי ועוד. וכן לשמור על קשר בין הקהילות והארגונים הדת''לים ברחבי הארץ.

בשנת תשנ"ה יזם ישראל גולדברג, הבעלים של חברת 'פרסומי ישראל' את הקמת עלון השבת "באהבה ובאמונה" בשיתוף מכון מאיר. הכול התחיל כאשר ישראל גולדברג, תלמיד מכון מאיר, פנה אל ראש המכון, הרב דב ביגון, עם הצעה ליצור עלון שיקשר את המכון ואת הרב ביגון עם מאות אלפי קוראים בכל הארץ. הרב ביגון היה נוסע מהגולן ועד אילת כדי לפגוש כמה עשרות או מאות תלמידים בכל שבוע.
בתחילה היסס הרב ביגון, וגולדברג הצליח לשכנע אותו בחשיבות העניין. לבסוף הרב ביגון נתן את ברכתו, אך העלה את הקושי הכלכלי שיהיה למכון בעקבות ההוצאות הרבות הכרוכות בהפקה ובהפצה. ישראל גולדברג קבל על עצמו לממן את כל עלויות ההדפסה וההפצה מכיסו הפרטי, ודאג גם באופן אישי להקים מערכת הפצה לכ2800 גבאים ברחבי הארץ. 

באותם ימים לא פעלה מערכת הפצה לציבור הדת''ל בבתי הכנסת. זה היה לפני שמקור ראשון הוקם. ישראל גולדברג בנה צוות מיוחד שליקט את שמות הגבאים במבצע מתוכנן היטב מכל רחבי הארץ. בהמשך בנה מערכת הפצה שמידי שבוע הפיצה אלפי חבילות של "באהבה ובאמונה" לגבאים באמצעות הדואר. 

באותם ימים הדואר היה מפיץ מעטפות וחבילות גם בימי שישי כך שהגבאים קיבלו את המעטפות עם העלונים בחמישי או בשישי. לימים, כשהוקם מקור ראשון במשרדי פרסומי ישראל ולאחר מכן עבר לגבול רמת-גן בני-ברק, שימשה רשימת הגבאים של גולדברג כתשתית להפצת העיתון ולהפצת עלונים נוספים.

"באהבה ובאמונה" היה עלון השבת הראשון שלא היה משויך לשום סקטור פוליטי, והיה עלון בהדפסה צבעונית על נייר כרומו.

בעקבות מאמר שכתב הרב פרופ' נריה גוטל על עולם האקדמיה, שלא הסכימו במכון מאיר לפרסמו בגיליון, התפצלו הדרכים. כל הפצרותיו של גולדברג שביקש שלא לבייש תלמיד חכם, ולפרסם את המאמר, לא הועילו. כדי למנוע עוד חילוקי דעות, חברת "פרסומי ישראל" חדלה מלהוציא לאור את עלון "באהבה ובאמונה" ונפרדה מהמכון בכבוד הדדי. גולדברג הקים מיד עלון שבת חדש ומיוחד בשם "גילוי דעת". 

גילוי דעת מופץ מידי שבוע בכ65,000 עותקים בכול רחבי הארץ. בנוסף הגיליון מופץ במסגרת דף הפייסבוק השוקק של גילוי דעת וכן ברשימת דיוור ישיר שבועית של עשרות אלפי מנויים. לגיליון יש גם אתר שמכיל ארכיון, עדכונים, סרטונים וחומר רב ועשיר שלא מצליח להיכנס לגיליון השבועי. 

דף הפייסבוק וקבוצת הווטסאפ משמשים ככלי קשר עם הציבור, שיכול לשאול שאלות, לבקש בקשות, להביע רצונות, להעלות רעיונות, לרשום תגובות, לחפש מאמרים ועוד.

מדיית עלוני השבת חיה ובועטת, תוססת ומספקת עניין למשפחות הציונות הדתית והמסורתית, בימי שבת וחג. רבים מצטטים מהעלונים דברי תורה בשולחן השבת. יש טוענים שזהו המפגש השבועי היחיד עבורם עם רבנים ועם אנשי חינוך והגות.

כבר שנה שאנחנו נמצאים בתוך תקופה מאתגרת מאד ומלאת חוסר ודאות של נגיף הקורונה, שמשפיעה בצורה ישירה גם על ההוצ''ל של עלוני השבת. בעוד עלוני השבת סוגרים או מצמצמים את מספר העותקים שהם מדפיסים, דווקא "גילוי דעת" מתרחב ומדפיס עותקים נוספים, להגיע לכל מנייני הרחוב ולהתאים את ההיצע לביקוש ההולך וגדל למגזין.

ועם במדיה דתית לאומית עסקינן, חשוב לציין שישראל גולדברג היה מעורב גם בהקמת העיתון הוותיק והידוע 'מקור ראשון'. שאלתי את מר גולדברג כיצד התחילה היוזמה להקים פתאום עיתון חדש לציבור הדתי לאומי?

"בט"ו בשבט בדיוק לפני 24 שנים", מספר גולדברג, "התחלנו בפרסומי ישראל לעצב את הגיליון הראשון של עיתון 'מקור ראשון'. פנה אלי ידידי גדי ליסטנברג וסיפר לי על יוזמה שהובילו כמה יזמים ביניהם, ידידי רואה החשבון הוותיק חגי גולדברג. הם ערכו סקר רחב, וגילו שרוב המשפחות בציבור הדתי לאומי תומכות בהקמת עיתון חדש ברוח הציונות הדתית. באותה תקופה פעל רק עיתון 'הצופה' כשופרה של 'הסתדרות הפועל המזרחי' וחברי המפד"ל הותיקים.

בכנס הייסוד הצעתי לבחון את הסקר הנ"ל שהציג תוצאות מעוררות התפעלות גם ב'מבחן הגיהוץ'. כלומר רק עשרות אלפי משפחות שיעשו מנוי לעיתון ו'יגהצו' את כרטיס האשראי שלהם כדי לרכוש מנוי שנתי, תהיינה הוכחה לרצינות הציבור בצפייתו לבשורה תקשורתית למדיה דת"לית חדשה בדמות עיתון שבועי.

גויסו עיתונאים מעולים למערכת ובראשם נבחר לעמוד מאיר עוזיאל, העיתונאי הימני המוכשר, היצירתי, המצחיק והוותיק ממעריב. כולם התמקמו ופעלו במשרדים שלנו בפרסומי ישראל, בירושלים. בחירת השם לעיתון הייתה מאתגרת. מאיר הציע את השם 'מקור' ואני טענתי שבהלכה 'מקור' יכול להיות גם לא טהור, לכן הצעתי את השם 'מקור ראשון'. לאחר סבב של התייעצויות אושר ברוב קולות השם שנתתי.

בט"ו בשבט התחלנו לגבש ולעצב את התבנית (הגריד) של העיתון כולל המוספים הראשונים: דיוקן, משק, ויומן. בראש חודש אדר א' הדפסנו מהדורה ניסיונית שהופצה רק בין היזמים, המשקיעים וחברי המערכת. מהדורה פנימית זו שמורה אצלי עד היום.

המשימה להקים עיתון חדש הייתה מאתגרת במיוחד. המערכת עמלה רבות כדי לייצר מוצר תקשורתי חדשני, ייחודי, מקצועי שלא ילך אחרי העדר של עולם התקשורת הנוטה שמאלה באופן גורף. המערכת עמלה רבות כדי לקבל עיתון עדכני ומרתק שיענה לטעם ולצרכים של הציבור הדתי לאומי שידוע כקפדן וכביקורתי. השקענו ימים ולילות של עבודה, כתיבה, עיצוב, חשיבה ותכנון.

עוד בטרם יצא לאור הגיליון הראשון פתחנו בקמפיין גיוס מנויים. ההיענות הייתה מעודדת. תוך זמן קצר החתמנו כ14 אלף משפחות כמנויים שנתיים. כמה מהמשפחות חתמו על מנוי של יותר משנה כדי להביע אמון ולתת עידוד למערכת. סוף סוף יכולנו לחייך בסיפוק..."

לאחר שחנהל'ה, גיסתו של ישראל גולדברג, נפצעה בפיגוע רצחני בגוש קטיף ונותרה מרותקת לכיסא גלגלים, ישראל השתתף עם משפחתו וחברים בהקמת 'קרן ישראל לריפוי נפגעי חוט שדרה'. זו עמותה חיונית ומצליחה שפועלת לעידוד ולמימון מחקרים במטרה לקדם את הריפוי, הטיפול והשיקום של נפגעי חוט שדרה: נפגעי ירי – חיילים, חיילות, נפגעי פיגועי טרור, נפגעי תאונות דרכים ועוד.

בשנת תשס"ח בנם של רונית וישראל גולדברג נהרג בתאונת דרכים בדרכו לישיבה באלון מורה, ועל שמו הקימה המשפחה את "קרן אביה", שגם מוציאה לאור את העלון "גילוי דעת".

"קרן אביה" מפעילה באופן קבוע קמפיינים להעלאת המודעות לבטיחות בדרכים, נוער בסיכוי ומניעת שימוש בסמים ובאלכוהול. הקרן יוזמת ומממנת גם פעילויות וסדנאות סימולציה בישיבות, באולפנות ובמקומות נוספים למניעת תאונות דרכים ולהצלת חיים של נהגים והולכי רגל.

בכל שנה קרן אביה בראשות ישראל גולדברג מקיימת אירועים גדולים שנקראים "פארק הזה"ב". בפארק הזה"ב לומדים ילדים ובני נוער עם ההורים בצורה חווייתית ומהנה על נהיגה בטוחה וזהירות בדרכים. גולדברג נחוש להנחיל לציבור בארץ את חשיבות הזהירות בדרכים. מידי שנה אף נערכות תחרויות של כרזות יצירתיות ושל כתיבת סיפורים בנושא הסכנות בדרכים הסחת הדעת ועוד.
לצד הפעילויות הללו, הקרן פועלת לחיזוק החקלאות וההתיישבות בכל רחבי הארץ, חנויות אופנה במתכונת של 'מעגלי חסד' שמנוהלות על ידי מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים תחת המותג המיוחד 'הבית של אביה'.

גולדברג קורא לציבור להגביר ערנות, לקבל אחריות, להיזהר בדרכים וכך להציל חיים ולמנוע שפיכות דמים.