שיר העבודה

שיר העבודה / להקת גזוז

כבר צריך להתעורר

את האוטובוס לא לאחר

ולעבודה -

צא לרחוב.

אנשים עומדים בתחנה

ואחת נדחפת ראשונה

ולעבודה -

אין לי זמן לחשוב.

הכרטיסן אומר קדימה,

מצטופפים כולם יותר פנימה,

ויום חדש מתחיל -

מעונן חלקית עם גשם כרגיל.

למשרד מגיע באיחור

והבוס עומד עם פה פעור

ו"לעבודה!" -

הוא צועק עלי

נעלם בין כל הניירות,

מחפש עתיד במגירות,

ולעבודה -

אין לי רגע פנאי.

ולפעמים כשאין לי חשק,

עומד חסר אונים מחוץ לעסק

ואז ציפור קטנה

מלחשת לאוזני אל תיכנע.

בחמש יוצא מהמשרד

וחוזר הביתה מקומט,

מהעבודה -

אל המקרר.

למיטה נכנס אך לא ישן,

השכן שלי מנגן שופן

זאת עבודה -

הוא מלמד פסנתר.

ולפעמים כשאין לי חשק,

עומד חסר אונים מחוץ לעסק

ואז ציפור קטנה

מלחשת לאוזני אל תיכנע.

שיר פשוט

בלי להקדים הרבה נצביע על דבר אחד שברור בשיר הזה - הוא פשוט. הוא מדבר על יום בחייו של פועל פשוט, ועל הכאב שהוא חש. כל מי שקורא את השיר יכול להבין אותו ולא נראה לי שחבויים בשיר הזה מסרים רבים או עמוקים בצורה מטורפת.

אבל זה שיר שאני אוהב, ובגלל זה החלטתי לכתוב עליו, ולהוציא לאור כמה דברים שלדעתי מתפספסים בשיר. מה יפה בשיר?

קודם כל - הפשטות שלו. השפה פשוטה וכך גם התמונה שהשיר מצייר. קל מאוד להבין על מה השיר מדבר. אבל יותר מזה - קל להזדהות עם השיר. כל פעם שאני שומע את השיר הזה אני ממש מרגיש את מה שגיבור השיר מרגיש - גם בגלל שהשיר כתוב בצורה פשוטה שקל לגשת אליו, וגם כי הוא מדבר על דבר שנראה לי שכולנו הרגשנו אותו מדי פעם. השיר מתאר הרגשה שכולנו מכירים, הרגשה שלרוב מגיעה כשאנחנו עסוקים בכל מיני עיסוקים שלא מעניינים אותנו במשך זמן רב.

אני רוצה לדבר על שלושה שאלות שהשיר מעלה:

מהי ההרגשה הזאת? מה גורם לה להופיע? ואיך אפשר להתגבר?

אל תיכנע

כדי להבין את המסר של השיר הייתי רוצה להתחיל מהסוף - מהפזמון. בפזמון, גיבור השיר עומד נואש וחסר כוח - בלי חשק. הוא מרגיש חסר אונים - ביחס למה? חוסר אונים פירושו שיש משהו שאני רוצה לעשות, או להשפיע עליו - ואני לא מצליח. מה הוא רוצה לעשות בשיר שהוא לא יכול?

נסתכל על סוף הפזמון: ואז ציפור קטנה מלחשת באזני "אל תיכנע". שוב פעם - למה עומד גיבור השיר להיכנע שהציפור צריכה לעודד ולחזק אותו, לגרום לו להאמין שהוא יכול להצליח ולנצח? במה הוא נלחם?

מה שמשונה לגבי המשפט אל תיכנע הוא שהוא משפט כל כך חזק, כל כך משפיע. אל תיכנע - מי לא הרגיש לפעמים כי יש משהו שמנסה להכניע אותו, משהו שהוא בכלל לא מודע לו, שהחיים בכלל דפוקים, שהכול גרוע. מי לא שמח לשמוע חבר שאומר מדי פעם: אל תיכנע - אתה יכול.

נדמה לי לאור דברים אלו שאפשר לומר שמה שמפריע לגיבור של השיר זה לא דווקא העבודה, או האוטובוס או השכן, אלא זה מרוץ החיים כולו. הוא איננו מרוצה מסדר היום שלו. הוא קם בבוקר לא בגלל שהוא רוצה אלא בגלל שהוא חייב, ומשם והלאה סדר היום שלו מוכתב לו מראש. אין לו שליטה על מהלך היום. זאת הסיבה שהוא מרגיש חסר אונים, כי הוא לא מצליח לעשות מה שהוא רוצה לעשות לעצמו, כי יש יותר מדי דברים שמעצבנים אותו שהוא חייב בעל כורחו לחוות.

הרבה פעמים אנחנו גם מרגישים ככה - יש לנו בגרות ביום חמישי, ובינתיים האחות חולה, ההורים בחו"ל, ויש עוד אלף ואחד דברים שצריך לארגן עד סוף השבוע. מתחילים לרוץ ממקום למקום, לטפל באחות, בין מטלה למטלה ללמוד למבחן, ואחרי כמה זמן פשוט נמאס אבל אי אפשר להפסיק. זה מעצבן וזה מייאש.

על מזג האוויר, צעקות ושופן

השיר מביא מספר דוגמאות לדברים שגורמים לנו להרגיש שהחיים לא הולכים כמו שהיינו רוצים.

האוטובוס: גיבור השיר עולה על האוטובוס (אחרי שמישהי נדחפה לפניו). מיד עולה כרטיסן ואומר לכולם להצטופף. עכשיו למשך שאר הנסיעה יצטרך הגיבור לעמוד בצפיפות. מה האפשרויות שלו? לרדת? - הוא יאחר לעבודה. לדחוף חזרה? - יתעצבנו עליו. במקום זה הוא יסבול בשקט.

מזג האוויר: מעונן חלקית עם גשם כרגיל. מה צריך להוסיף?

האם אפשר להשפיע על מזג האוויר? - לא.

בעבודה: מאחר ואנחנו מניחים שהגיבור באמת ניסה שלא לאחר לעבודה, הכריח את עצמו לקום בבוקר ולעלות על אוטובוס צפוף, מן הסתם ברור שהוא לא ישמח שעל המאמץ שלו יקבל רק צעקות מהבוס. אבל זה מה שקורה. הבוס צועק עליו וצווה עליו ישר ללכת לעבודה. מה האפשרויות שלו עכשיו: להתפטר? - לא. הוא צריך את הכסף. לצעוק על הבוס - רוב הסיכויים שהוא יפטר אותו כך שזה לא בא בחשבון.

פסנתר: מה יותר מעצבן מלחזור הביתה אחרי יום קשה בעבודה ולא להצליח לישון? אלא שכאן יש בעיה נוספת - אי אפשר אפילו להתעצבן בלב על השכן שמנגן פסנתר כי גם הוא צריך לעבוד, ולאנמנע ממנו להרוויח את שכרו.

המילה שמופיעה הכי הרבה בשיר היא עבודה. נראה כי זאת המנטרה של גיבור השיר. הוא דוחף את עצמו הלאה כי זאת העבודה שלו, זה מה שהוא צריך לעשות. לא בגלל שהוא רוצה אלא בגלל שהוא חייב.

לסיכום - חייו של גיבורנו מלאים בדברים שפשוט - אין לו שליטה עליהם. הוא רוצה לחיות חיים שקטים,בלי לחץ, בלי שכל רגע יכריחו אותו לעשות משהו נוסף. הוא רוצה קצת שליטה על מהלך החיים שלו - אבל העולם לא נותן לו לנוח לרגע. עד שהוא מצליח להירדם אנחנו יודעים מה יקרה - שוב הוא יצטרך להתעורר והיום האפור שלו יתחיל מחדש.

ושוב - אל תיכנע

ברגעי המשבר הקשים של גיבור השיר, באה ציפור קטנה, בא קול קטן בראשו ואומר אל תיכנע. נדמה לי שהקול הוא קול שקט וערב, קול מנחם שאומר לנו שגם אם הכל נראה אבוד, אל לנו לומר נואש. אנחנו יכולים להתגבר על כל הקשיים, ואם ננסה מספיק, גם נמצא דרך להשיג קצת שליטה ולחיות את החיים שרצינו.

המסר של השיר איננו כי זה רע להיות מחוייב למשהו. ודאי שכל אדם צריך סדר עדיפויות וצריך להבין שיש דברים בחייו ששווים הקרבה מסוימת של נוחות. השיר מתאר את הכאב שנוצר כשמוותרים על דברים לא מסיבות אידאולוגיות ולא מתוך בחירה. כשנותנים לכוחות הטבע והחברה לשלוט בגורלנו, אנחנו בעצם מאבדים משהו מעצמנו, מרגישים נדחקים לפינה, חסרי אונים וחסרי מוטיבציה.

כאנשים דתיים המסר הזה חשוב כפלים. בחיים יש הרבה כוחות שמנסים להכריע את רוחנו, לגרום לנו להאמין שאין לנו בחירה, שמכח ההכרח אנחנו נצטרך לוותר על שאיפותינו האישיות והדתיות. עלינו לדעת שבבואנו להתמודד עם כוחות כאלה עלינו להבין שלא רק שאנחנו רוצים אלא אנחנו מחויבים שלא להיכנע להם. כל מה שצריך זאת אמונה, אמונה בעצמנו שאנחנו יכולים, אם נרצה, להתגבר על הקשיים שבחיי היום יום ולהיות גאים בסופו של דבר בתוצאות של מעשינו.