"שיר געגוע לכאן / שיר שמכוון", שיר הנושא של אלבומו החדש של דניאל זמיר, "געגוע לכאן", הוא מתומצת, פשוט ומדויק. ניכר כי זמיר מכוון, ממציא, רוקח, ועמל עד שהגיע לאן שהגיע.
בשנה שעברה הוציא זמיר את אחד האלבומים המרתקים של השנה. בתחילתה של שנה זו, לאחר אחת מהופעות ההשקה הגדולות שנראו כאן, שכללה אורחים מדורות שונים במוזיקה הישראלית, זמיר מזמין אותנו שוב אל עולמו המוזיקלי-וירטואוזי , לצלילים האין סופיים שהוא מפיק מהכלי המוזהב והצנוע, הסקסופון.
האולם ברידינג גדוש באנשים מכל הגוונים, זמיר בעל הסקסופון מנצח על הלהקה המתואמת. בתחילת המופע הם ממריאים עם קטעים אינסטרומנטאליים מהאלבום החדש, אבל החגיגה האמיתית מתחילה כאשר עולה שלמה גרוניך ומשתולל על הפסנתר, כמו שרק הוא יודע לעשות. ברגע הזה כבר הבנתי לאן הרוח נושבת. המוזיקה של זמיר השתלטה על הפסנתרן הדגול, ובאחד מרגעי השיא פוצחים השניים בדואט שופר - סקסופון מרהיב כפתיח לשיר הידוע "קואיננה" הזוכה לעיבוד ג'אזי .
כשאביתר בנאי עולה לבמה הכול משתנה. שירו של שלמה גרוניך, "בואי ילדה", זוכה לביצוע מרגש על ידי השלישיה, והניצוצות באולם ממשיכים לעלות. השיר "יש לי סיכוי" מקבל עיבוד פרוע ביותר כאשר, כמו האורח הקודם, בנאי משתלב עם הפסנתר ברוח הזמיר. ואז מגיע "שיר געגוע לכאן" שבשבילו היה שווה לבוא לכאן, ומעלה את הניצוץ הפורה שנוצר בין השניים.
 |
|
דניאל זמיר וחברים (צילום: יחצ)
|
שיאו של הערב הוא הצטרפותו של יוני רכטר לבמה, דבר שיצר את השילוב הנדיר של שלושה פסנתרים על במה אחת. כולם שרים את שירו של רכטר, "שיר נבואה קוסמי", ומצליחים להשאיר את הקהל עם רצון עז לעוד מהמופע המשובח הזה.
זמיר עושה את דרכו במוזיקה הישראלית תוך שהוא יוצר חיבור מופלא בין הג'אז לבין היהודי-חסידי. הצבעוניות והרעיונות המוזיקליים המרתקים שהוא מפיק, מתחדדים ומתקדמים במהירות לעבר האופק. לאן הוא עוד ייקח אותנו, מי שיעקוב מקרוב יזכה.
דניאל זמיר: שירה,סקסופון
עומרי מור: פסנתר
גלעד אברו: קונטרבס
אביב כהן: תופים
הופעות השקה נוספות:
בצוללת הצהובה בירושלים במוצש"ק ו' כסלו מארח את יונתן רזאל
בביט בחיפה מוצש"ק כ' כסלו מארח את שי גבסו