Waltz with Bashir
ארץ: ישראל
שפה: עברית , תרגום :אנגלית
שנה: 2008
במאי: פולמן, ארי ,
אורך הסרט: 86 ד'
מתאים לגילאים: מבוגרים,
תקציר עלילת הסרט
סרט מסע מצוייר בנבכי התודעה של הבמאי והתסריטאי ארי פולמן, המנסה להתחקות אחר שלושה ימים במלחמת לבנון הראשונה שנמחקו מזיכרונו מבלי להשאיר עקבות. מה שמתחיל בעשרים ושישה כלבים משוגעים שרצים בהתקף זעם ברחוב רוטשילד בתל אביב, נמשך במפגשים חטופים עם חבר ילדות בהולנד המושלגת, תופס תפנית פסיכדלית במועדונים של חיפה מתחילת שנות השמונים, והולך ומתביית בביירות הסוראליסטית של ימי המלחמה. הזיכרון האנושי מתעתע, ורק ציורים חופשיים בשילוב עם אנימציה מופלאה יכולים, אולי , לשים יד מכוונת על אותם ימים חסרים מהעבר הרחוק. את הסרט אייר : דוד פולונסקי
http://www.youtube.com/v/ylzO9vbEpPg&hl=en&fs=1
ההמלצה שלי:
הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב.
סרט
מדהים.לא פחות. יש הרבה סיבות שמביאות אל הטענה הזו, אבל המרכזית היא התנופה הרגשית שהסרט הזה מביא איתו. לפתע נדמה, כי הרבה יותר נכון לצייר מלחמה מאשר לצלם אותה. שכן מלחמה היא על גבול הסוריאליזם הקיצוני, היא הליכה בערפול נוראי של מציאות ודמיון, ממשות ואובדן, הערכים הבסיסיים ביותר של הקיום מוטלים על כף המאזניים. והאנימציה, המאפשרת שימוש אינסופי בצבע ובקו, מיטיבה להעביר את הרגשות המדויקים ביותר אל בד הקולנוע. הז'אנר המפתיע הזה של דוקו-אנימציה מצליח להפוך את הזיכרון שבתוכו נע הבמאי ארי פולמן לקשת מרהיבה ומדויקת של רגשות מורכבים, וזה כמובן בלי להתחיל לגעת במשפטים הקולנועיים המבריקים שאומר הסרט, כמו המרדף אחרי מכונית הטרור, החוצה את כל ארסנל הנשק הצה"לי ואת לבנון כולה, ודימויים מדהימים כמו ההכוונה אל מקום חילוץ הגופות שנאמרת לפולמן, לנסוע כל הזמן ישר, "עד שתראה המון אור לבן" (אני מצטט מהזיכרון), ופולמן אכן מגיע ומסתנוור מאורו הבוהק של מנחת המסוקים, ההופך את המתחם למעין נקודת מפגש עם העולם הבא. סרט נפלא, מומלץ בחום לשוחרי הקולנוע האיכותי ולבעלי זיקה למלחמת לבנון הראשונה.
מידע חינוכי:
עוד בנושא:
http://cinemascope.co.il/?p=1194
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,392,209,24233,.aspx
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A1_%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%A8
שימו לב : קטע בו אחד החיילים צופה בטלוויזיה בבית בלבנון
הדרוג שלנו
שווה צפיה
די לאלימות
ערכים
צניעות
התנהגות שפה
איכות קולנועית