גיבורי הדגל

Flags of Our Fathers
ארץ: ארצות הברית
שפה: אנגלית, תרגום :עברית ושפות נוספות
שנה: 2006
במאי: קלינט איסטווד , Clinton Eastwood
אורך הסרט: 132 דקות
מתאים לגילאים: נוער, תיכון, מבוגרים,

תקציר עלילת הסרט
"גיבורי הדגל" עוקב אחרי סיפורם של שישה חיילים אמריקניים במלחמת העולם השנייה שהתתפו בקרבות על האי איוו ג'ימה שבאוקיינוס השקט. הימים הם ימי סוף המלחמה והמאבק ביפנים שהפכו את האי למבצר והיו ידועים בלחימתם הפנאטית היא קשה מנשוא. הנקוד ממנה יוצא איסטווד היא אחד מן התצלומים החשובים ביותר של המלחמה: הצילום של הנפת הדגל באי. החיילים המופיעים בתצלום הם חיילים אקראיים שנקראו לעשות פעולה טכנית: להחליף דגל אחד בדגל אחר. לאחר תאריך הצילום נלחמו האמריקנים עוד שלושים וחמישה ימים קשים ועקובים מדם. יחד עם זאת פרסום הצילום העלה את המורל פלאים בארצות-הברית ולדעת רבים היה אחד מהתמריצים שהובילו לניצחון הסופי במלחמה. שלושה מבין מניפי הדגל נהרגו בקרבות אך שלושת האחרים נקראים לשוב לארצות הברית והופכים ל"גיבורי איוו ג'ימה" אשר מגוייסים מייד למאבק הכלכלי של משרד האוצר. כעת במהלך רוב הסרט נע הבמאי בתזיזיתיות בין האירועים הנוצצים והריקים מתוכן בארצות הברית לבין ימי הקרבות המזעזעים על האי כאשר היפנים לא בוחלים בשום אמצעי והגופות נערמות. החוט המקשר הוא תחושותיהם של שלושת גיבורי איוו-ג'ימה שנקלעים למשחק הזה כמעט בעל-כרחם ורגשות האשם שלהם קשים מנשוא. בהמשך גם מגולל סיפורם בהמשך החיים- הסיפור הכל כך ידוע של הגיבורים שנזנחו לאחר שנוצלו באופן ציני. כואב במיוחד הוא תפקידו של החייל האינדיאניף איירה הייס, שבעקבות הפגיעה הגזענית בו נפל לאלכוהול ומת משכרות.
http://www.youtube.com/v/eiOMtdneUVc&hl=en&fs=1

ההמלצה שלי:
זהו סרט מצויין שמבטא היטב את מוראותיהואת הציניות של המלחמה. לא מדובר בסרט אכזרי אבל הוא נאמן לתיאור ריאליסטי ומציג תמונות קשות רבות שלא מומלצות לצפייה- למבוגרים ולצעירים. כזהו למשל הקטע בו נראים היפנים כשהם מתאבדים על-ידי זריקת רימון. אין ספק כי במקרה זה כמו גם במקרים אחרים הגזים איסטווד ועל פריימים רבים היה טוב לוותר. יחד עם זאת זהו סרט בעל אפקט חינוכי ממדרגה ראשונה ועל כן מומלץ מאוד. מה גם שהמסר הוא מלא חמלה ולא אלים כלל ועיקר. אמריקה מוצגת כאן במלוא חרפתה- מלאה בפומפוזיות ורחוקה מהוויית החיים האמיתיים. שדה הקרב לא מוצג באופן מיתי אלא ריאליסטי וחד עד כאב. הצילום הוא לא פחות ממדהים והמוזיקה מדוייקת.

מידע חינוכי:
הסרט מומלץ מאוד לצפייה ולדיון בכיתות התיכון הגבוהות הן בהקשר של שיעורי היסטוריה סביב תקופת מלחמת העולם השנייה (על אף שאין דיוק מושלם בתחום זה), והן במסגרת כללית. ניתן להעלות כמה נקודות לדיון:

1. איך הייתם מגדירים את התנהגותו של משרד האוצר האמריקני? האם זו התנהגות צינית ואכזרית או שמא עניין מחוייב המציאות?

2. מהי הדילמה שעמדה בפני שלושת החיילים וכיצד הם בחרו להתמודד איתה? אם איזה משלושת המודלים את מזדהים?

3. מה מלמד הסרט על החברה האמריקנית? האם אתם סבורים שאיסטווד מציג אותה נאמנה?

4. האם הציניות והאוויליות בהן מוצגת החברה האמריקנית נכונה גם אליה או גם לחברות אחרות שנמצאות במלחמה? האם הפער בין חזית לעורף בא לידי ביטוי גם בישראל? מומלץ לעיין בשיר "יא משלטי" של יחיאל מוהר.

5. כיצד הייתה מגדירים את סיפור חייו של איירה הייס? האם שדה הקרב גורם לאחווה ולשוויון שאי אפשר ליישם באמת בחיי היום-יום? האם הדברים נכונים גם כלפי הבדואים, הדרוזים והצ'רקסים בישראל?

6. מה דעתכם על הפטריוטיות היפנית? להשלמה ניתן לצפות ב"מכתבים מאיוו ג'ימה".

7. מדוע לדעתכם בחר איסטווד להציג על המרקע סצנות זוועה של הרג? האם ניסה לומר כאן אמירה אוניברסלית על המלחמה? מה היה קורה אילו איסטווד היה מוותר על הסצנות הקשות- האם הסרט היה הופך לקשה יותר או להיפך?

8. מה היחס בין הדבר הממשי לבין ההילה שעוטפת אותו? האם מבחינת המליונים שצפו בתמונה היה משנה מה הסיפור שעומד מאחורי התמונה? כיצד תופסת סיטואציה ספציפית כנפיים ונטענת במשמעות סמלית?

9. האם הדיון שמבצע פה איסטווד הוא היסטורי גרידא או שמא יש להבין אותו על רקע המלחמה של ארה"ב בעיראק? מהה השפעה של מיתוסים היסטוריים על דעותינו הפוליטיות, והאם ניפוץ מיתוסים (שחיטת פרות קדושות) הוא חיובי.

עוד בנושא:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/825563.html

http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/499/620.html

הדרוג שלנו
שווה צפיה
די לאלימות
ערכים
צניעות
התנהגות שפה
איכות קולנועית