ביקורת ספר הרב ליאור אנגלמן מביא לקורא בספרו החדש מנה גדושה של ביקורת. וזה מעולה

למרות כל-כך הרבה שנים שהמגזר נוכח ומשתלב בחברה הישראלית, אנחנו עדיין לא רואים את זה כמובן מאליו. הנטייה לספור את נוכחותם של כתבי החדשות הסרוגים המופיעים על המסך עוד איתנו, ואנחנו מתרגשים בכל פעם שזמר מצליח לא מתבייש להעלות על הבמה את רחשי הלב של אדם דתי. אחד מהיוצרים שאי-אפשר שלא למנות אותו כשסופרים את רשימת היוצרים הדתית-לאומית הוא הרב אנגלמן. אחרי ספר סיפורים קצרים שהוציא בעבר שנקרא "שקופים", ראו אור עוד שני ספרי רומן שלו שזכו להצלחה גדולה, רב המכר "לא מפסיקים אהבה באמצע" ו"קשורה בנפשו". כעת יוצא ספרו הרביעי בתחום הפרוזה, "סולם גנבים", ואתם מאוד רוצים לקרוא אותו.

משפחת פשע בישיבה תיכונית

עלילת הספר מגוללת את סיפורו של בחור בשם יודה, קיצור של יהודה ככל הנראה, שנולד, למרבה הצער, כאח אחרון מבין שישה אחים במשפחה קצת שונה: משפחת פשע. החיים בבית משפחת טייב משכונת התקווה אינם מזהירים, ויודה מוצא את עצמו כבר לפני בר-מצווה מעשן סמים ונשלח כדי לאיים על בעלי חנויות בשביל פרוטקשן. למזלו, אימו נשבעה עליו כבר כשנולד כי הוא יישאר מחוץ לתחום הפשע, והיא עושה הכל כדי שאכן כך יקרה.

ישיבה תיכונית, צילום: מרכב יב"ע

בהמשך הספר יודה יוצא ממעגל הפשע ומוצא לעצמו אב רוחני שמגדל ומטפח אותו. הוא לוקח את עצמו בידיים ומקפיד להגיע ל-3 תפילות ביום בבית הכנסת שאביו ז"ל בנה, אבל זה לא מספיק לישיבה התיכונית שאליה הוא מתמיין. עלילת הספר אמנם בדיונית, אבל אין זה מופרך שנער טוב שאינו בא ממשפחה קלאסית מהמגזר לא יצליח להתקבל לישיבה תיכונית מבוקשת. הנושא נידון לא מעט בעבר, ועדיין, כשהנער הוא בחור שאנחנו כה אוהבים ורואים את המאמצים שלו - זה מחמיץ את הלב.

חובה בכל בית

בחלק הרביעי והמכונן של הספר, כאשר הקונפליקט בשיא, אנחנו נחשפים לקבוצת הורים מבית-ספר יוקרתי ומוצלח של בני המגזר, שמתחבטים בצורה מתנשאת ולעיתים מעלה קבס, בשאלה האם ראוי שבניהם יעבירו יום בשבוע בחברת נערים מכפר נוער מצליח, שבאו מרקע קשה. כשהרב ליאור אנגלמן שותל בפיהם של הדמויות את הסיבות להתלבטות, את המחשבות שחולפות בראשיהן, הוא רוצה לשאול אותנו, קוראי הספר, האם לא הפרזנו בדיבורים והמעטנו בהתקרבות? האם אנחנו באמת מעיזים לשלוח את ילדינו ללמוד עם מה שמכונה "בני טובים"?

ספרו החדש של הרב ליאור אנגלמן צילום: גילעד גולדברג

ברומן השלישי של הרב ליאור אנגלמן הוא כבר נמצא במקום אחר. הוא לא צריך להוכיח לציבור הדתי לאומי שהוא "משלנו", והוא לא מתבייש למתוח ביקורת. גם מי שאינו מגזרי יוכל ליהנות מהכתיבה הקולחת של הרב ליאור, מהביטויים הנעימים ומהרגשות הסוערים המבעבעים בקרבם של הדמויות. הכתיבה של הרב ליאור, כמו יין, משתבחת עם השנים, ואנחנו כבר מחכים לספר הבא שיגיע.