ענף ספרי הילדים הוא המשגשג ביותר בתחום המו"לות בארץ. את זה קל לראות גם בשבוע הספר הנוכחי על דוכני הירידים ברחבי הארץ. כדי שלא ילך לאיבוד בין עשרות הכותרים החדשים שיצאו בשנה האחרונה בנוסף למאות מהשנים הקודמות, אני מביאה את סיפורו של "היופי שבשוני" (59 שקלים. הוצאת מדיה . 10), שכתבה ירוסאלם-שני מששה-אסרס על מה שקרה לבנה עילי בגן, ספר בעל משמעות מרחיקת לכת, לא רק לגבי קליטת יוצאי אתיופיה בישראל, אלא לגבי הדרך לקליטה נכונה של עולים חדשים בכלל.
יום אחד חזר עילי מהגן בוכה מרות והצהיר שהוא לא רוצה יותר ללכת לגן. לאמו ירוסאלם-שני סיפר שהילדים צוחקים ממנו בגלל צבע עורו ושערו המקורזל. הם שואלים למה יש לי צבע כזה ולמה יש לי שיער כזה, אמר, אני לא מבין למה הם אומרים לי דברים כאלה. ירוסאלם נזכרה איך כשעלתה לארץ בגיל שמונה, חוותה בעצמה עלבונות דומים, ספגה ושתקה. אבל עכשיו החליטה לא לשתוק עוד. בתבונה שיכולה לספק מקור השראה לרבים מהעוסקים בקליטת עליה בארץ, פעלה בשני חזיתות. א. הסבירה לעילי שבאתיופיה, ממנה עלו הוריו, כל אנשים נראים ככה, ושלמרות שהם נראים אחרת, הם שווים לכולם, רק שהצבע שלהם והשיער שונה. "תראה איזה מיוחד אתה, אין עוד ילד שנראה כמוך בגן שלך", אמרה לעילי, והמשפט הזה הפך להיות המנטרה של המשפחה. ב. הלכה לגן והציעה לגננת שהיא עצמה תגיע עם כלים ותלבושות מסורתיות מאתיופיה, ומאכלים שתכין בעצמה כמו לחם האינג'ירה, תספר לילדים על אתיופיה, תסביר למה עילי נראה שונה, תלמד ריקוד יהודי-אתיופי מסורתי לצלילי שירים באמהרית כשהם לבושים בתלבושות אתיופיות.
התוצאה: "פתאום כולם רצו להיות חברים של עילי. ראיתי שזה עבד כל כך טוב ואמרתי לעצמי: 'למה לא לעזור גם לילדים אחרים? הרי ילדים לומדים טוב יותר באמצעות חוויות.' החלטתי להרחיב את הפעילות לעוד גנים וגם לבתי ספר ולכתוב ספר ילדים' היופי שבשוני'".
במשך שנתיים עמלה על ספר הילדים שראה אור בימים אלו. הספר שגיבורו נקרא עילי, כשם בנה הבכור (יש לה שלושה בנים), כתוב בחרוזים ועוסק בשוני מבחינת השיער, צבע העור והתרבות של עולים מאתיופיה, ומסביר מדוע יפה ומותר לכל אחד להיות שונה מרעהו ובכל זאת שווה לו.
ירוסאלם-שני, שבאמצע שנות ה־90 התפרסמה כדוגמנית הראשונה מקרב העולים מהאתיופית ובוגרת בית הספר למשחק 'ניסן נתיב', נולדה בגונדר. אביה, אסיר ציון בגלל פעילותו המחתרתית למען עליית יהודים מאתיופיה ועונה בכלא, ביטא את געגועיו לציון בשם ירוסאלם (ירושלים), שהעניק לבתו. כשהייתה בת שמונה אביה, ששוחרר מהכלא, החליט לברוח מאתיופיה ולעלות לארץ. זה קרה ב־1989, שנתיים לפני מבצע שלמה. ירוסאלם הקטנה בחרה לעלות עם אביה. אמה ואחיה נשארו מאחור. האב והבת הגיעו למרכז קליטה בטבריה, ובשל הקושי להתמודד עם המציאות החדשה, נשלחה ירוסאלם לפנימייה בכפר־חסידים, שבה היא סיימה את לימודיה התיכוניים ושם הוסיפה לשמה את השם שני, בעצת רב הפנימייה.
"מדיה 10" אגב היא הוצאת ספרים לאנשים פרטיים הרוצים להגשים חלום ולהוציא ספר באופן עצמאי. את ספרה של מששה-אסרס ניתן לרכוש ישירות באתר ההוצאה.
היופי שבשוניצילום: יח"צ