נפל מן השמים

איקרוס היה בנו יחידו של דדאלוס. דדאלוס מתואר במיתולוגיה היוונית כאחד האמנים והממציאים המוכשרים ביותר ביוון. בנו איקרוס, בניגוד לאביו, מתואר כילד פזיז וחסר כל כישורים. השניים נכלאו, ודדאלוס המציא המצאה מתוחכמת על מנת למלט אותו ואת בנו - הוא בנה כנפיים מנוצות ציפורים, כאשר הוא מחבר את הנוצות בעזרת חוטים ודונג. לפני המראתם הזהיר דדאלוס את בנו שלא יגביה מרום ויתקרב לשמש, שכן זו עלולה להמיס את כנפיו. איקרוס שמע את אביו ושניהם המריאו.

זה מצחיק וזה טראגי

אולם איקרוס הצעיר והפזיז שהיה כל כך נלהב מהבריחה ומהתעופה, החל להתרומם מעלה מעלה, שוכח את הוראות אביו. לאט לאט החל חום השמש להמיס את הדונג של כנפיו, ואיקרוס נפל מטה לתוך הים.

כאשר הגיע דדאלוס, מאוחר מדי, אל בנו איקרוס, הנער כבר טבע ומת.

"הנער שנפל מן השמים" הוא סיפור אמיתי מאת קן דורנסטיין. אחיו, דיוויד, נהרג בפיגוע הטרור במטוס "פאן אם" מעל לוקרבי שבסקוטלנד ב-1988, בן 25 במותו, כשהיה בדרכו חזרה מישראל לארה"ב.

דיוויד חלם להיות "הסופר הגדול הבא", והשאיר אחריו המוני כתבים. התהייה של קן ושלנו הקוראים במהלך הספר היא האם אכן היה מדובר בסופר גדול בפוטנציה שדפי הרומאן הגדול שכתב התעופפו ואבדו יחד עם שברי המטוס המתרסק, או שמא מדובר בגרפומן ותו לא - בפנטזיית סופר בינוני ומטה, טיפוס נוירוטי אובססיבי שלא הצליח להשתלב בחברה האמריקאית-קפיטליסטית.

קן מחליט להתחקות אחר חיי וכתבי אחיו, ויוצא למסע. מסע אותו הוא מתאר בספר, ברובו בצורה תיעודית-אקדמית כמעט. השחזור הופך לאובססיבי, ולפרקים נדמה שקן שמנסה לסנכרן בין כתבי אחיו ולהפכם לספר כמו שרצה, הופך בעצמו להיות אחיו - סופר משוגע לדבר.

זה מתחיל עם נסיעתו לסקוטלנד, למקום ההתרסקות, שם הוא חוקר, ומתעד בטכניות מחרידה כמעט, את הרגעים האחרונים בחיי אחיו לפני התרסקות המטוס (כולל כתיבת רשימת הפריטים של אחיו שנמצאו ע"י המשטרה הסקוטית באיזור ההתרסקות!), וממשיך עם נסיעותיו לפגישות עם האנשים שלקחו חלק חשוב בחייו של דייויד, ביניהם נסיעה לישראל, שם שהה דיוויד תקופה ארוכה לפני מותו. בדרך מקרה קן פוגש גם את החברה לשעבר של אחיו, ומתפתחת ביניהם מערכת יחסים קשה, גורלית ומסובכת, על רקע האח/ החבר המת.

בספר שזורים תמונות של דיוויד, וכמובן קטעים מרשימותיו. קטע מדהים הוא נבואתו של דיוויד את מותו. הוא עצמו כתב, לאחר עוד תהליך כתיבה אובססיבי של המוני מחברות: "זה מצחיק וזה טראגי: אני באמת מתחיל להאמין שהדבר היחיד שעשוי להעניק משמעות למחברות האלה היא מותי בטרם עת". ובמקום אחר עיצב את "סיפור חייו" כשהכותרת היא: "נהרג בתאונת מטוס"! דיוויד חשב שרק מוות דרמטי - כמו באסון אווירי- יבטיח עניין בכתביו.

הספר מעלה דיון של גבולות התשוקה לאומנות (כל חייו של דיוויד כוונו לאותה תשוקה לאומנות השלמה, כשכל השאר- אוכל, שינה, פרנסה וכדו' נתפסים אצלו כהרבה פחות חשובים), על מהות סופר או שיגעון גדלות, על קשר של אחים ("בהיררכיית השכול חשתי שאחים אינם מדורגים במקום גבוה"), ועל שכול. הספר כתוב בצורה אותנטית - לא מתנצלת, מטרידה, עצובה וישירה. אלו הדברים שהפכו את הספר הזה לכך כך משמעותי בשבילי, לכזה שנחרט ולא עוזב.

ואם נחזור לאיקרוס, לאותו נער שנפל מן השמים, שרצה להתקרב למקור האור, לשמש, שהיה נלהב ומלא תשוקה - בהחלט נוכל לראות שם גם את דיוויד.

ובאשר לכישרון שהיה או לא - את התשובה לכך לקח דיוויד אל מותו, את זה אנו לא יכולים לדעת בוודאות, אנו יכולים רק להרגיש.

הנער שנפל מן השמיים/ קן דורנסטיין