מתח ללא תשובות

הפתעה גדולה אחזה בי, כשגיליתי על המדף את "831", ספרו החדש של הרב חיים נבון. הפתעה, מפני שכמי שישב בשיעוריו, לא תיארתי לעצמי את הרב נבון כותב ספר פרוזה, מתח. הרב חיים נבון, אזכיר, נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב אהרן ליכטנשטיין (ראש ישיבת הר עציון), רב קהילה במודיעין, מי שמלמד גמרא ומחשבת ישראל במספר מוסדות לימוד אקדמאיים ואף בישיבת הר עציון. ספר מתח היוצא מתחת ידיו, חייב להיות מיוחד.

הומור שזור לאורך כל העלילה

ובאמת לאחר הקריאה ואולי דווקא מפני האמור לעיל, הספר ייחודי במינו ומעניין לשאול את הרב נבון על כתיבתו של ספר פרוזה, בתוך עיסוקיו המגוונים. המוצר המוגמר, על כל פנים, מספק לקורא עלילה מותחת, זורמת, המנתרת בין העולמות אך נותרת בתוך עולם של דביקות בתורה.

מה בין הרב חיים נבון לרם אורן?

"831" אינו ספר מתח קלאסי. 198 עמודיו אכן כתובים בעברית שוטפת, כזו המאפשרת קריאה רצופה וקלילה. במידה הזו, הוא לגמרי "ספר טיסה". כתיבתו של הרב נבון, להבדיל מספריו הקודמים ("הגדר הטובה", "פרשות", "נאחז בסבך") זורמת בניחותא, בנועם ובמתינות. מכאן שהקריאה הייתה מהנה ביותר והוסיפה נקודות זכות לעונג השבת שלי. ובמילים אחרות, אם את הרב חיים סבתו ניתן להשוות לכתיבתו של עגנון, הרי שאת הרב חיים נבון אפשר להציב בקנה מידה המשותף עם רם אורן.

"831" מסופר מנקודת מבטו של אלחנן אוריין, תלמיד ישיבת הסדר, בן שיעור ה. אלחנן יוצא למסע בעקבות ספר עתיק, המונח בוקר אחד על שולחן הלימודים המשותף לו ולחברותא המשותפת, אמיר. העותק המסתורי של הספר מושך את ליבם של אלחנן ואמיר, שמתחילים בחיפושים אחר זהותו של המחבר האלמוני. העלילה רק הולכת ומסתבכת כשדמויות נוספות מצטרפות לחיפושים וכשנדמה כי החיפוש אחר הספר עובר דרך חייהם האישיים של אלחנן ואמיר. ולבסוף, כשהתעלומה מגיעה לידי פתרון, שום Happy End לא מחכה לשניים.

סוף טוב אין בנמצא, אך ההומור שזור לכל אורכה של העלילה. כך כשנשאל אלחנן לשלומו ומשיב "ברוך השם", הרב נבון מציע כי אם רוצים לשאול תלמיד ישיבה לשלומו, עדיף לעשות זאת בשירותים. כך יוכל להשיב באמת, מבלי להזכיר את השם.

הלכה איננה מתמטיקה

ובניגוד מסויים לפליאה שהזכרתי בראשית דבריי, הרי שחלק מרכזי מדמותו של הרב חיים נבון, דווקא משמעותי לעלילת הסיפור. הרב נבון הינו סוג של "איש הלכה", בהשאלה מעולם המושגים של הרב סולובייציק. ככזה, צפוי היה כי ישלבה בעלילת הסיפור, כשאלחנן וחברו יוחאי עומלים על פרוייקט "הפוסק הממוחשב". השניים יוצאים מנקודת הנחה כי ההלכה היא בסך הכל אלגוריתם מתמטי וכי ניתן לפתח תוכנה שתהיה מסוגלת להשיב לשאלות הלכתיות באופן עצמאי.

עם התקדמות הסיפור מבינים השניים כי לפרוייקט אין סיכוי, מפני שההלכה איננה מתמטיקה וכי מה שמבסס אותה הוא היגיון רך ואנושי, המהווה את דמותו של הפוסק, שאיננו מסוגל להיות ממוחשב. מבין ההתלבטות הזו ניתן לשמוע את הרב נבון מספרו הראשון, "הגדר הטובה", משרטט את יסודות ההלכה שאיננה קוד טכני וקר.

לשאלות הקשות אין תשובות

העלילה קצרה ומתומצתת. ב"831" תוכלו למצוא חוויה קצרה מהביצה הירושלמית, התרגשות מדייט ראשון ואכזבה מפרידה כואבת, חווית הלימוד של בית המדרש ואפילו מור"ק מלחמתי. קצת מהכל, סוג של סלט ישראלי, ציוני דתי, שמאפיין אותנו. בשלב מוקדם של הקריאה, מצאתי דמיון רב לכתביו של מיקי שיינפלד ובמיוחד ל"מים שאין להם סוף", המציב את ליבת העלילה בחללו של בית המדרש.

אך הבדל עצום בין השניים. ניכר כי הרב נבון מנסה, כאילו בכוונה, רק לגעת בגופם של דברים. לא להתעמק. המלחמה אליה יוצאים אלחנן ואמיר היא מלחמה בדיונית, "יום כיפור 2", כשצה"ל משנה את שיבוצם מלוחמים קרביים לחיילי רבנות המיותרים למערך; במלחמה עצמה לא נורה ולו כדור אחד, רק מתיחות גדולה מאפיינת אותה, הנגמרת בקול ענות חלושה; הקשר הרומנטי שמפתח אלחנן עם שרית, מתגלגל לאיטו; הקריצה לביצה הירושלמית איננה מהווה נדבך חשוב במערכת היחסים, אלא עוד שבת סתמית בין אנשים המצטיירים כמי ש"חיים בסרט"; המשבר של אמיר ומיכל הוא בסך הכל מה שהיה צפוי.

בשורה התחתונה, אומר חיים נבון, לשאלות הקשות אין תשובות ולתעלומות ולהרפתקאות שבדרך, אין באמת זיקה לחיים היומיומיים. כשתסיימו את הקריאה הזורמת ותספקו כפיים, זכרו את המסר המורכב הזה, המרחף מעל העלילה.