"אינני מאמין במהומות, ואף איני מבקש להיות מהפכן או מחדש לשם חידוש. אני מציע תובנה זו מתוך עמדה קיומית פשוטה - כך נראים בעיניי פני הדברים" כך מעיד על עצמו הרב דב ברקוביץ בספרו החדש געגועי ארץ.
אינני מיטיב להכיר את הרב ברקוביץ, אומנם כירושלמי יצא לי לפגוש אותו בהזדמנויות שונות, ולקרוא חלק מהתשובות ההלכתיות אותם הוא מפרסם באתר, אם זאת אחרי שקראתי בספר אני משוכנע כי האמירה לעיל מייצגת בצורה הטובה ביותר את הספר ומחברו.
אכן המחבר איננו מחולל את המהפכה, היא התחילה כבר מזמן. שלא כמו הוריו, הדור הצעיר איננו מסתפק בשמירה על הקודקס ההלכתי, ומחפש חיבור נפשי אל התורה. מה שהתחיל בשאלות כמו "הרב, אני לא מצליח להתחבר" נהפך מהר מאוד למיינסטרים.ישיבות חסידיות החלו לצמוח, שיעורים במשנת ר נחמן ברסלב הפכו לדבר שבשגרה בישיבות הסדר רבות, והלב התחיל לדרוש ולקבל את שמגיע לו. המהפכה, כך מסתבר, לא חיכתה לרבנים והחלה ממזמן מלמטה.
הרב ברקוביץ לא התחיל את המהפכה, אבל הוא ללא ספק מצליח לנתח אותה בצורה יוצאת דופן ובעיקר להעניק לה את היסודות התורניים-הגותיים לה היא כה זקוקה. אליבא דהמחבר תקופת "ראשית צמיחת גאולתנו", בה אנו נמצאים, איננה רק תקופה בה שב העם לארצו וזוכה בעוד כמה מצוות התלויות בארץ שנמנעו ממנו עד כה, הגאולה השלישית שונה במהותה מקודמותיה. בתקופה זו קיים צורך למפגש מחודש עם התורה, שכן בתקופה זו נחשפים מימדים חדשים של כוחות החיים הקיימים באדם ובבריאה שטרם התוודענו אליהם. הדברים הללו גוררים את הדרישה לפיה קיום התורה יהיה כלי משמעותי לכלל אורח החיים של האדם, ולא רק יעד בפני עצמו.
הספר עצמו בנוי בפורמט מוצלח מאוד, כאשר בראשיתו של כל פרק מובאת התשתית הרעיונית , בה מנתח המחבר את המקורות ודן בהם, ולאחר מכן מובאים שיחות יומן המקרבות את הרעיונות הגדולים לשדה המעשה ומעניקות את ההבנה שהדברים מוצעים לקורא כ"הלכה למעשה". כך למעשה מצליח המחבר לפתור את תחושת התסכול הנפוצה בקרב לומדי מחשבת התורה המתקשים פעמים רבות להוריד את התורה מהר סיני אל העם וחיי המעשה.
יתכן ודווקא המהפכנים הגדולים הם אלה שאינם רוצים לעורר מהפכות - אלא פשוט יוצרים אותן מבלי משים. אך גם לאלו החוששים מתהפוכות מומלץ לעיין בספר שכן דמותו של המחבר העולה מבין דפי הספר היא ללא ספק מעניינת לכשעצמה.
געגועי ארץ, שבילים חדשים בהגות הארץ ישראלית. הרב דב ברקוביץ בהוצאת בית אב