שאלה
כבוד הרב.
יש איזה מישהי שאני והיא בקשר חברי כבר הרבה זמן.היא רצתה לפתח את זה קדימה לזוגיות אך אני לא רציתי וכל פעם שאני רוצה ליצור קשר אחר או חושב על מישהי אחרת באופן זוגי,אני נזכר בה,אך כשיש לי אופציה לקחת את זה צעד קדימה איתה,פתאום אני לא רוצה.אני יכול להגיד שאני כן מרגיש אליה טיפה רגש,ואני יודע שהיא אוהבת אותי ובאמת רוצה שיהיה לי טוב.אני יכול להגיד שמבחינה חיצונית אני לא מרגיש ככ משיכה אליה,למרות שיש לה אופי טוב.הייתי רוצה לשמוע את עצתך בנושא,מה עליי לעשות אם בכלל יש תשובה
תודה על זמנך🙏
תשובה
שלום וברכה
עם כניסתך לגיל בו מתחילים את המסע הזוגי המשותף אתה צריך קודם כל להיפגש עם עצמך.
שכן, בלי מפגש כזה, ובלי שתאמר לעצמך מהי מסגרת החיפוש שאתה מתכוון לפעול בה - אין טעם להרבה דברים שתעשה.
ישנן בחורות רבות בעולם. אם אתה תחליט כי אתה מתכוון להיות בתהליך מתמיד של חיפוש, וכל פעם לומר לעצמך כי אפשר שיש מישהי אחרת מתאימה יותר וכדו׳ - אתה תוקע את עצמך במקום בו לא תקים בית, שהלוא תמיד תהיה במצב כזה.
לכיוון ההפוך - אם אתה לא חש שאיתה אתה רוצה להקים את ביתך, לא טוב למרוח את המצב הזה. זה לא מוסרי כלפיה, וזה גם לא טוב לך. גם כאן אתה צריך להחליט - האם אתה ממשיך לחפש את ה״מושלמת״ (מה שעלול להתגלות כטעות, שכן גם אם תמצא אותה - היא תהיה ״מושלמת״ נכון להיום, אבל לא בהכרח לאחר עשר שנים של נישואין), או שאתה מבין שנישואין הולכים ונבנים בהשקעה גדולה עם השנים.
אני חוזר אפוא לתחילת הדברים - היפגש עם עצמך, בחן מה אתה חושב על נישואין ועל התקשרות, והכרע כי שאלת היסוד שלך היא עם מי אתה רוצה לצאת למסע אל הלא-נודע של חיי הנישואין, והאם יש לכם אמון כי תבנו ביחד.
לאור זה נראה שתדע מה לעשות.
כל טוב ובוודאי תבשר לנו שמחות כשיתחוללו