שאלה
היי כבוד הרב זה שוב א. אם אתה זוכר אותי הילד בן 14 שלא מצליח לא להוציא זרע לבטלה אני כל הזמן נשבר שוב אני מצליח לשמור רצף של יומיים או יום ונשבר לא יודע מה לעשות אני כבר מאוכזב אבל אני כבר אוכל הרבה מחשבות במשך כמה ימים בשביל לשאול אותך את השאלה הזאתי האם יש אנשים שאוננו על בסיס קבוע והפסיקו להוציא זרע לבטלה לעולם כי אני לא רוצה לשמור על רצפים אני רוצה להפסיק לעולם האם יש דבר כזה שאנשים כתבו לך שאלות והם בסוף הפסיקו להוציא לעולם אני מאוד מודאג לזה וחושש שאני אף פעם לא אצליח לא להוציא לעולם האם אפשר להפסיק להוציא זרע לעולם?
ואני אשמח להיות טיפים כדי לשמור על הברית כי אני נשברתי היום שוב זה למה אני שולח לך את ההודעה הזאת
תודה.
תשובה
שלום אח יקר.
ראשית, התשובה היא כן. יש כאלה שהצליחו לצאת מהשיעבוד הזה, לפעמים בשלב מוקדם ולפעמים בשלב מאוחר יותר. אבל בלתי אפשרי להשוות בין מקרה למקרה, כי כל אחד הוא נפש אחרת עם כוחות אחרים ועם התמודדויות שונות (יש כאלה שלפחות בשלב מסוים בחיים זה התפקיד שלהם - להתמודד, ובעצם כולם מתמודדים ברמה זו או אחרת).
אני חושב שהמיקוד שלך לא מדויק, ואנסה להסביר.
משל למה הדבר דומה, לאדם שיש לו זמן של שעתיים ביום שבהן הוא יכול ורוצה ללמוד תורה, אבל בדרך כלל הוא לא מצליח ללמוד את כל השעתיים ברצינות. לפעמים הוא מתמרח, לפעמים דעתו מוסחת ע"י משהו אחר, לפעמים הוא מתעצל קצת, ובפועל, הרבה פעמים הוא לומד רק שעה או שעה וחצי.
האם הוא אמור להצטער על כך שלא מנצל את כל הזמן? בוודאי.
האם הוא אמור להמשיך ולשאוף לנצל את כל השעתיים? בוודאי.
אבל אם בגלל זה הוא לא ישמח במה שהוא כן למד, זו בעיה קשה, גם כי זו תפיסה מעוותת, כי יש המון ערך במה שהוא כן למד ובזמן שהוא כן ניצל, וגם כי זה ישפיע על היכולת שלו להתמיד בהמשך, כי אם הוא לא שמח וטופח לעצמו על השכם על מה שכן מצליח, הוא יגיע לייאוש, כי הוא לא מושלם ולא מצליח למצות את כל הזמן.
אז תמיד הוא צריך להחזיק את שני הצדדים האלה בנפש - גם שמחה גדולה על כל הטוב שיש בו ועל כל מה שהוא מצליח, וגם צער (לא עצבות ודיכאון חלילה) על מה שעדיין לא מצליח, עם שאיפה להשתדל להתקדם כל הזמן עוד ועוד.
והנמשל:
ברור שכל נפילה מצערת וכואבת.
ברור שהמצב באופן כללי מצער וכואב.
אוי ואבוי אם זה לא היה כך. מי שלא מצטער וכואב על החיסרון, הוא בבעיה קשה.
דווקא בגלל מעלתך ורצונך הטהור אתה כל כך מצטער על המצב.
אבל אוי ואבוי אם בגלל זה לא תכיר במעלותיך, לא תראה בעין טובה ונכונה את הרצון והשאיפות שלך, ובמיוחד אוי ואבוי אם לא תשמח מאוד בכל הצלחותיך.
אתה יודע מה הערך של שעה של התמודדות מוצלחת? רש"י כותב שאין מצווה יותר גדולה מזה. ואם הייתה נפילה בסוף? זה כואב, אבל לא מוחק כלום מכל מה שכן הצלחת.
ומה הערך של יום או של יומיים? עצום.
לכן אני מציע לך מכל הלב ומבקש - כל פעם שאתה עומד באיזושהי התמודדות בהצלחה, גם אם זה רק דקה או שעה, תעשה לעצמך מסיבה. תעמוד מול המראה ותגיד לעצמך שאתה מדהים וגיבור ובע"ה תצליח עוד. תגיד מזמורי תודה לה'. תצ'פר את עצמך.
ואם נפלת, אז צריך להצטער, להתחרט, ולומר לעצמך שאחרי שהיצר הרע הפיל אותך, אתה לא תיתן לו גם את הניצחון של הייאוש מעצמך, כי זה אחד החטאים הכי חמורים.
באופן מעשי, יש עצות וטיפים בדברים ששלחתי לך בעבר, וזה גם מאוד תלוי בהתמודדויות הספציפיות שיש לך (איפה זה קורה - במכשיר הנייד, במחשב, ברחוב וכו'). אז אם אתה רוצה לפרט, אוכל לנסות לייעץ.
שיהיה בהצלחה רבה
ואל תשכח לרגע איזה יהלום יקר אתה בעיני הקב"ה ששמח בך מאוד.