חברה מעורבת וביאור משפט ברב קוק

שלום וברכה

א. באופן כללי, איני מוצא מקום למתנה מאשה לגבר שהיא אינה נשואה לו. זו יצירת אינטימיות ופגיעה בברית הזוגית. אם מדובר בנתינה "טכנית", לא בגלל שהוא גבר, אלא (נניח) בקבוק יין כי הוא היה מנחה בדוקטורט או משהו מעין זה – לא מדובר במשהו אינטימי אלא בהכרת הטוב. והלב יודע עם לעקל או לעקלקלות.

ב. באופן כללי, כל הרוצה לעסוק בשיטת הרב קוק חייב להטמיע את העובדה שהוא כתב הרבה הרבה הרבה מאוד, וכדי לעמוד על שיטתו יש לאסוף את כל המרחב של דבריו. שהלוא בד בבד עם הדברים שצטטת, הוא גם כתב: "...מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי' ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אישה". דברים אלה של הרב קוק זצ"ל מושכים לכיוון אחר. ואכן, הרב קוק נקט בעמדה שונה, ואף אסר בזמנו על השתתפות נשים בבחירות (כבוחרות !). זה חלק ממשנה רחבה בהרבה הנובעת מהתפישה המהותנית של הרב קוק בסוגיות רבות. על משנתו ניתן לקרוא במאמר של חנה קהת: https://bmj.org.il/wp-content/uploads/2019/12/22.2.Kehat_.pdf/.

ג. לאמור: אנו מנווטים את דרכנו בין שתי הפסקאות (וכמובן הרבה יותר) שצטטת: טבעיות החיים מחד גיסא, והצניעות המוותרת על חלק מטבעיות החיים מאידך גיסא.

ד. ישנה השפעה נרחבת מאוד למשפט שצטטת, לא רק בסוגייה הזו, כי אם בכל היחס לחיים. על כך כתבתי את ספרי הראשון "וארשתיך לי לעולם".

כל טוב ויישר כוח