שאלה
שלום לרב,
אני לומד בכיתה י"ב בתיכון ממלכתי (כלומר, חילוני. רציתי לעבור לישיבה וההורים לא אפשרו).
אני מסיים ללמוד עוד חודש בערך, אבל הבגרות האחרונה שלי תיערך ב־11.7 למניינם.
לאחרונה התחלתי לעבוד במשרה מלאה.
הזמן שלי ללימוד תורה נפחת, ואני שואל את עצמי האם זה כדאי.
כי באופי שלי אני מסוגל ללמוד כל היום כמו בישיבות, ברוך ה'.
אבל מצד שני צריך להרוויח כסף עבור העתיד, רכב וגם בשביל להקים משפחה; אני אמנם צעיר אבל אני רוצה להתחתן מוקדם בע"ה וצריך להיות בעל אמצעים בשביל זה.
האם הרב מציע להשאיר את המצב כך, לעבוד בשעות העבודה וללמוד בשעות בהן אני פנוי ובהפסקות שבעבודה?
כי אני לא רוצה לעבוד בהרגשה שזה ביטול תורה ואפשר ללמוד בזמן הזה.
מה אומרת התורה על זה?
ודבר נוסף, האם אפשר לקבל עצות איך לרכוש את המידה של עזות דקדושה, לעמוד בפרץ בדברים שבקדושה ולא להיכנע להורים?
כי אם אלך איתם בהכל, זה כולל שהחתונה שלי בעתיד תהיה מעורבת (הס מלהזכיר), ושאלך איתם לים ולבריכה מעורבים חלילה, ושאמשיך להישאר עם טלפון פרוץ ולא לקנות טלפון כשר, ולהמשיך לשאול ספרי קודש מבתי הכנסת מסביבה במקום לקנות כמה ספרים גם לעצמי לבית.
ואני רוצה לשנות את כל זה, איך עומדים בתוקף על כל זה? כי אני ממש ביישן ובעיקר לצערי חסר בטחון עצמי לגמרי.
מה לעשות? בבקשה הרב אשמח לעצות מעשיות, אני כל הזמן במחשבות על זה שכל זה ישתנה.
תודה לרב
תשובה
שלום אח יקר
ראשית, אשריך על המהלך שעשית ועל דבקותך בתורה ובעבודת ה' למרות כל הקשיים.
בע"ה שתזכה להמשיך לעלות עוד ועוד.
לשאלותיך:
בעניין לימוד תורה ועבודה - אדם מישראל חייב לקבוע עיתים לתורה ולנצל את זמנו.
המינימום זה לימוד תורה בבוקר ובערב, ואפילו קצר.
מצווה ללמוד יותר מזה, ועיין ברמב"ם בהלכות תלמוד תורה.
כאשר אתה עובד ולא לומד זה לא ביטול תורה.
אבל השאלה היא מה באמת הצורך.
אם אכן כמו שתיארת יש צורך בעבודה בשלב הזה בחיים (בגלל הסיבות שתיארת) אז אין בעיה, ותשתדל לנצל את שאר הזמן ללימוד (בלי לחץ, בנחת לפי היכולת).
אבל מאוד חשוב לדעת שמעבר למחויבות הבסיסית של לימוד התורה, מאוד חשוב שאדם יגדל בתורה, בלימוד גמרא, אמונה ויראת שמים, כדי שבחייו יהיה בן תורה (גם אם בפועל יעסוק בדברים אחרים בחיים, כלומר בעבודה שלו), וכדי שהבית שהוא יקים יהיה בית של תורה שמחנך את הילדים ליראת שמים.
ולכן אם זה אפשרי שתלך ללמוד תורה אחרי התיכון זה ממש כדאי, ואם לא, אז אחרי הצבא.
לגבי השאלה השניה - עזות דקדושא זה דבר חשוב מאוד, כמו שמופיע בדברי הרמ"א בפתיחת השולחן ערוך, אורח חיים.
אני חושב שהקניין של זה הוא גם על ידי לימוד אמונה ומוסר, שמחזקים את האדם בדרכו ועוזרים לו להפנים לעומק את ההכרה שמה שחשוב באמת זה מה שנכון בעיני הקב"ה ולא מה חושבים בני אדם, וגם לתרגל באופן מעשי עשייה של דברים אמיתיים שמחוייב בהם (בהתחלה בקטן, ותמיד לא לשם התרסה כמובן ולא בהחצנה) גם כאשר החברה מסביב מתייחסת לדברים האלה אחרת.
אבל, וזה אבל גדול, ביחס להורים המונח הזה הוא לא מדוייק.
בכלל לא נכון להיות מול ההורים בשום צורה של עזות, אלא להיפך - בענווה, בכבוד, בנחת, באהבה, במאור פנים וכיו"ב, כדי שחלילה אדם לא יעבור על מצווה כל כך חשובה כמו כיבוד הורים בשבם מצוות אחרות.
אבל כמובן אין הכוונה שאדם יוותר על עולמו הרוחני ועל מחויבותו לתורה בגלל זה.
ולכן זה תלוי מאוד ביחס למה מדובר, ואתן דוגמאות ממה שכתבת.
לגבי החתונה - זה תלוי אם הכוונה לריקודים מעורבים, שזה איסור גמור או לגבי ישיבה מעורבת בשולחנות, שבזה יש לפעמים מקום להקל (ובמיוחד אם ההורים הם אלו שיממנו את החתונה). מציע שכאשר זה יהיה רלוונטי, תתייעץ עם הרב שלך או עם הרב שיערוך את החופה.
לגבי ים או בריכה - זה איסור גמור ללכת למקום של רחצה מעורבת, אבל את זה צריך להסביר להורים בנחת, שאתה מאוד מאוד רוצה ושמח לבלות איתם ועם המשפחה, אבל יש מקומות שאתה לא יכול לבוא אליהם, ואתה ממש מבקש שיבינו שתמצאו ביחד מקומות בילוי אחרים.
לגבי מכשיר טלפון - זו אכן בעיה קשה להיות עם מכשיר פרוץ, ולכן הכי טוב אם תוכל לקנות מהכסף שלך (אתה הרי עובד) מכשיר פשוט, ואם משום מה אתה נשאר עם מכשיר "חכם", תדאג למצוא את ההגנה הטובה (יש ארגונים כמו 'חזקים ברשת' שבשמחה יסייעו בזה).
לגבי ספרי קודש - לא ממש הבנתי את הבעיה. ברור שאם אתה רוצה ספרים, אז תקנה אותם מכספך. ההורים לא חייבים לקנות לך. מה הבעיה? הם לא מסכימים שזה יהיה בבית? אם כן, אז צריך לחשוב בחכמה איפה לאכסן אותם.
מקווה שהתשובה מסייעת לך, ואשמח שתמשיך לכתוב.
בהצלחה רבה צדיק