שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב יובל שרלו
ספר החינוך מצוה תפג - שלא לעבוד בקדשים
(דברים טו יט)
ואותו השיער שתלש או שנשר מן הבהמה או מן הבכור או מן המעשר הרי זה אסור בהנאה אפילו לאחר שישחטו מפני מומן, גזרה שמא ישהה אותן הואיל ואינן בני כפרה. אבל צמר הנושר מן החטאת והאשם מותר בהנאה לאחר שחיטתן מפני מומן,
מה הכוונה: שמא ישהה אותן הואיל ואינן בני כפרה.
תודה ממשה
תשובה
שלום וברכה
ההלכה חוששת מפני השהיית הקורבנות ודחייה ארוכה של הקרבתם.
כאשר יש לאדם אינטרס להקריב, כי בלי ההקרבה הוא ללא כפרה - החשש הזה מתמעט. בשל כך, כאשר מדובר בחטאת ואשם המכפרים על חטא - אין אנו חוששים שמא ישהה אותם.
אולם לאדם אין אינטרס אישי בנתינת הבכור והמעשר לכהן, ואז החשש קיים, "הואיל ואינם בני כפרה".
כל טוב