השואה וה7.10

בס"ד

שלום רב,

אמונה באל אחד מחייבת לראות באל האחד והיחיד אחראי בלעדי לכל הטוב ולכל הרע שיש בעולם.

ישעיהו (פרק מ"ה) קובע באופן ברור שאין שום מנהיג מלבד ריבון עולם והכל בא רק ממנו:

ה אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים; אֲאַזֶּרְךָ, וְלֹא יְדַעְתָּנִי.

ו לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי: אֲנִי יְהוָה, וְאֵין עוֹד.

ז יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה.

את הפסוק הקשה הזה אנו אומרים (בשינוי של מילה אחת) כל בקר בתפילה: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל".

אלוקי ישראל לא חוסך סבל וייסורים מעם ישראל. לידתו של העם היא ב"בית עבדים" ומאז, כפי שאומרם בליל הסדר:

"שֶׁלּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּותֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּור וָדור עומְדִים עָלֵינוּ לְכַלותֵנוּ".

אפשר לומר: 'שליחי שטן' אבל השטן עצמו הוא שליח של בורא עולם האחד והיחיד. כל מעשי השטן הם רצון ד'.

לכן כאשר באים עלינו אסונות חובתנו לעשות חשבון נפש נוקב לבחון במה צריך לתקן את הדרך שלנו. כך בדיוק קובעת המשנה במסכת תענית:

מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר.

וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא, וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין;

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.

הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: אַחֵינוּ,

לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם;

אֶלָּא (יונה ג) "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מְדַּרְכָּם הָרָעָה".

וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר (יואל ב): וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם:

לצערי כיום לא פועלים לפי המשנה.

במקום לשאול: במה אני חטאתי ובמה אני טעיתי ולבקש תיקון, מפנים אצבע מאשימה זה לזה ומאשימים זה את זה בכל הרעה.

התנהגות כזאת לא תוביל לתיקון מעשי, גם לא לתיקון רוחני, התגובות של האשמה הדדית מחמירות את המצב במקום לתקן אותו.