שאלה
אהלן כבוד הרב. רציתי לשתף אותך בזה שאני לא יודע לנחם אנשים. נגיד אני רואה את חבר שלי עצוב ואני לא יודע מה להגיד בשביל לעודד אותו אלא תמיד אני קראתי לאנשים אחרים שיעשו את זה. אתה יכול בבקשה ללמד אותי איך לנחם אנשים באופן כללי? כמובן שכל מקרה לגופו אבל באופן כללי הייתי רוצה לדעת כי אני רוצה להיות בן אדם טוב וזה משהו שאני רוצה להשתפר בו. תודה ויום טוב
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה יפה.
אני מצרף דבר מה שכתבתי לפורום רבנים:
"משהו כללי על דברי חיזוק:
אין דבר חיזוק שמתאים לכל אחד ולכל מצב. אנו למדים את זה עכשיו מהמקבילה - דברי נחמה - שאותם דברים שנאמרים במקום אחד נתפשים כאטימות במקום אחר. דוגמה לדבר: לאור הדף היומי לאחרונה (לח ע"א) יש המנחמים כעולא, שהכיוון הוא שהוא מילא את כל ייעודו בעולם, וזו זכות גדולה וכדו'. אצל חלק מהמשפחות אלה דברים שמיישבים את הלב; אצל חלק אחר - הדברים נתפשים כאטימות לכאב ולצער, כמו גם לאמירות כמו "אז המסקנה היא לא לעשות טוב מהר, כדי שלא לסיים את התפקיד..." וכדו'.
המסקנה שלי מעובדה פשוטה זו היא שדברי חיזוק ונחמה הם כמו ריקוד. לא לחינם נפסק כי האבל הוא זה שדובר ראשונה, ולאור מה שהוא דובר - המנחמים מגיבים. וגם אם הוא פתח בשאלה - צריך לחוש כמו ריקוד, ולגשש מה מדבר על ליבו"
כל טוב