שאלה
שלום רב רציתי לשאול 3 שאלות ברשותך, מקווה שאצליח להיות מובן:
1. לגבי מלאכה הנעשת מאליה בשבת נכתב בפניני הלכה : "וכן הדין לגבי מכונות תעשייתיות שעובדות ברציפות ימים רבים, שכל זמן שאין חשש שיהודי יצטרך להפעילן או לתקנן בשבת, אין חובה להפסיק את פעולתן לקראת השבת (היכל יצחק יט)." ולאחר קריאה בהיכל יצחק יט לא הצלחתי עדיין להבין מדוע נאמר "שכל זמן שאין חשש" שהרי לבסוף לא נפסק כירשולמי ולא נפסק כבית שמאי אז מדוע רק שאין חשש?
2. שאלה על גבי זה, שאלתי את עצמי האם ניתן לומר שהגזירה שמה יחתה בגחלים לעיניין השהייה היא בעצם במהותה אומרת שמותר לעשות מלאכה שנעשית מאליה אלה אם כן יש חשש בסבירות גבוהה לחילול שבת בעיקבותיה כמו למשל בהשהייה ואז בעצם על האדם לחשוב עם עצמו אם ישנו משהו כזה שלא יעשה אותו גם אם זה לא השהייה (וכמו שנאמר בפניני הלכה- כאשר אין חשש) או שצריך לומר שזו גזריה פרטנית לגמרי ולא ניתן לקחת את העיקרון מאחוריה וכמו שאמר הרמב״ם שעל אש גלויה מותר כי גזרו רק על הגחלים.
3. האם ניתן לדייק מהרמב"ם שמלאכה בערב פסח ובוודאי בערב שבת מדברת רק על מלאכת טירחא בלי קשר אם זאת מלאכת אומן או הדיוט, שכר או חינם, קבע או ארעי? כי אני לא נתקלתי ברמב״ם בדברים הללו אצלו ואצל נושאי כליו אלה רק בעיניין הטירחא? ואם לא האם ישנו פוסק אחר שאומר כך?
תודה רבה רבה מראש
תשובה
שלום וברכה
אנסה לענות בקיצור (מטבע הדברים כדאי לשאול את הרב מלמד...):
א. "אין חשש" אינו עוסק ביסוד הדין של הפעלה ביום שישי. הרב מלמד רק מעיר שאם מדובר במכונה שיהודי יצטרך לחלל שבת, או שיש חשש של תיקון, יש לגזור שלא להפעיל מלכתחילה. על כן, אין לזה קשר לדיון בירושלמי או בבלי לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הדילמה עצמה כתובה בדברי הרב הרצוג זצ"ל: "...הנראה לכאורה שיש להקל, כיון שכל זה מדרבנן, אך כאן יש חשש אחר, שמא כשיראה שהפעולה מתקלקלת, יתקן ויעשה מלאכה של תורה, כמו שכותב השואל, שכשמתקלקל כל הפעולה עומדת. אבל כלום זה ברור לחוש כ"כ שיחלל ש"ק במלאכה של תורה משום תפעולה של שעות אחדות (בהרבה מקרים)".
ב. ההערה על "שמא יחתה" יפה מאוד. אינני יודע לומר עד כמה ניתן להפוך אותה לכלל עקרוני, שתמיד צריך לבדוק את הסיכוי, שהלוא בדיקה כזו עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינה מעשית.
ג. למה שיהיה הבדל במלאכות שבת בין הנושאים השונים שמנית ?
כל טוב ויישר כוח