שאלה
שלום הרב ראינו את התמונות הנוראיות מכיכר דיזינגרוף ואין ספק שיש דמיון מסוים בין המעשים הללו לבין תיעוד של נאצים גוזזים פיאות בהנאה גדולה, זה נוראי. רציתי לשאול שתי שאלות:
1) ידועה שיש תפיסה כזו שבתקופה האחרונה מחלחלת גם לחלקים בציבור שלנו והיא שבתוך עמ"י יש ערב רב שהם רשעים וצריך להתנער מהם, מה דעת הרב בנושא? באמת יש ערב רב? מה עושים איתם?
2) דיברתי עם אחד ממארגני המחאה, והוא אמר לי שמבחינתו החילוניות היא דת, ואחד מערכיה זה ערך של שוויון ועירוב מוחלט. לכן, כמו שאנחנו מתנגדים לרכבת ותחב"צ בתל אביב כי זה פוגע באופי הציבורי והיהודי של המדינה, ככה גם הם מתנגדים בכל תוקף להפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי ועוד בעיר חילונית כמו תל אביב. אני יודע שעתו של הרב בנוגע לתחב"צ בשבת שונה קצת מהמיינסטרים הרבני, אבל העיקרון ברור- למה שהם יאפשרו יהדות אם אנחנו מונעים מהם חילוניות? עכשיו ברור לי שהם צבועים מכיוון שלמוסלמים הם נותנים מחיצות, ועוד יותר ברור לי שהצדק איתנו כי אנחנו הולכים בדרך ה, אבל לגופה של טענה, מה אני עונה על טענה זו? למה שאנחנו לא נאפשר מצעד גאווה ביצהר והם כן יאפשרו תפילה בהפרדה בתל אביב? לפי הלוגיקה שלהם אין מנוס- נצטרך גם לאפשר מצעד גאווה בבני ברק ויצהר כמו שאנו רוצים תפילה בהפרדה בתל אביב...
תשובה
שלום וברכה
לפני שאענה יש לי הצעה: אני מציע כי תמחק את שתי השורות הראשונות של שאלתך. אין שום "דמיון מסוים" כזה, ומינוחים מעין אלה טבעם שהם מעוורים את היכולת לבחון את המציאות כראוי, ויש בהם רק נזק.
א. אין "ערב רב" בישראל. "ערב רב" הוא קבוצה שהתקיימה ביציאת מצרים. מאז יש יהודים, ויש מי שאינם. מעבר לכך, גם כאן אני מציע להיזהר מלקבוע מיהם ה"רשעים" ומיהם ה"צדיקים". יש לנו נטייה טבעית לקבוע שאנחנו הצדיקים ואחרים הרשעים, אולם כל מי שלומד ולו מעט מדברי הנביאים ודברי חז"ל יודע כי "עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה" (בבא בתרא י ע"ב). הדבר אינו אומר שאנחנו מנועים מלפעול בדרך בה אנחנו חושבים שהיא הנכונה, ולהתנגד למעשים המחפירים שנעשו ביום הכיפורים, אולם מכאן ועד הגדרות כמו "ערב רב" המרחק גדול.
ב. טוב שדברת עם אחד ממארגני המחאה והקשבת לדבריו. כך מתחילים לפעול נכון.
בשל העובדה שאכן יש דרכי הסתכלות שונות על המציאות ועל הערכים שאנחנו חיים לאורם – יש שתי אפשרויות. ראשונה בהן היא מלחמה ומאבק בניסיון למגר את הצד השני. יש לעמדה זו יתרונות מעטים וחסרונות עצומים; אפשרות שניה היא לפעול בשני שלבים: בשלב הראשון לצמצם ככל שניתן את הפער, ללכת האחד לקראת השני ככל שניתן וכדו'. בשלב השני אין לנו ברירה אלא להכריע באותם מקומות שבהם לא ניתן להתקדם. ברם, רשות הרבים הציבורית בתל אביב אינה "שלהם", או "שלנו". בתל אביב יש ציבורים שונים, ורשות הרבים צריכה להכיל אותם ככל שניתן, וכל אחד הולך לקראת השני. לעומת זאת, ביצהר או בבני ברק – הציבור ביסודו הוא חד ממדי. ישנם מקומות שה"ציבור" הוא חילוני, ולכן אכן שם אין להקים מחיצות. קיצורו של דבר, יש לבחון כל מקום לעצמו, ולנהוג באופן הוגן.
כל טוב