שמחת תודה- חג של גברים

שאלה

שמחת תורה

ממש חג שמח.

אולי לגברים

לי לא

אני לא שמחה בחג הזה

החג הזה מדכא אותי

החג הזה מנדה אותי בתור אישה הצידה.

מרחיק אותי מעבר למחיצה.

אני לא מבינה מה מצפים ממני

להסתכל על הגברים רוקדים ושמחים ולהיות בצד?

ללכת הביתה בשביל לדאוג להם לארוחת חג כשיחזרו?

בתור אישה אני לא יכולה לשמוח עם התורה? אני לא חלק?

בכל שמחת תורנ מחדש אני שואלת את עצמי מה רע ברפורמה? שמשתפת את הנשים, ולא משאירה אותן במאחורה של הבית כנסת.

שמחת תורה זה חג שנותן לי סתירה לפרצוף בכל שנה

שנותן לי תחושה שהדת לא נותנת לי מקום

שאני לא יכולה להשלים מניין

שאני לא מחוייבת באמת במצוות. שאם אני מקיימת מצוות שהזמן גרמן אז יופי לי, אבל לא הייתי באמת צריכה לעשות את זה.

אולי בכלל זה חבל שאני לומדת עכשיו באוניברסיטה. אולי במקום זה הייתי צריכה לקחת קורסים בבישול ובחינוך ילדים שאין לי.

לאישה בלי ילדים אין ערך ביהדות? אם אני לא אהיה אמא אז אני לא שווה שום דבר?

בתור אישה אני מחוייבת בשלוש מצוות.

בנידה- אני לא נשואה.

הדלקת נרות- אני לא נשואה (משום מה הגבר יכול להדליק נרות אם אין אישה בבית, אבל אם אין גבר בבית אז יש דברים שאישה לא תוכל לעשות במקומו.)

ובהפרשת חלה (וואו. כל עוד אני לא בעלת מאפיה זה לא ממש נוגע אליי. אמא שלי אופה חלות מדי פעם ועושה עליהן הפרשה. ממש זה גורם לי להרגיש נהדר.)

אני לא מבינה

זה מה שהיהדות מצפה ממני?? להיות מאוחרי הקלעים? להיות נעלמת? לא להיות שייכת?

כי אם כן אז וואלה אני לא רוצה להיות במקום הזה. שלא רואה אותי.

אתם יכולים להגיד- לא... מה פתאום... להפך!! רואים אותך בדיוק!! את לא מבינה כמה זה טוב לך! זה מאפשר לך לגדל ילדים בשמחה! (אני צינית)

אז לא. אין לי ילדים!!! ובעז"ה כשיהיו לי הם יהיו גם הילדים של בעלי!

שמחת תורה הא?

אני כל כך צריכה לשמוח בלג הזה כמו שאני צריכה לשמוח שהגברים מברכים כל בוקר שלא עשני אישה!

כשמגיע החג הזה אני מבינה טוב מאוד חמה הם מברכים את זה

באמת יש להם מזל.

תשובה