שאלה
יש שאלה שמטרידה אותי ועוד אחרים כמוני הרבה שנים מאז שהייתי נער. אשמח אם הרב יוכל לפזר מעט את מסך הערפל. מצטער אם השאלה ארוכה מדי, אבל חייב לשקף עמדה נפשית - כמעט כל נער שנתקל באיסור הוצאת זרע לבטלה לראשונה עובר תהליך דומה כזה או אחר. קורא על האיסורים, שו"ע, זוהר , ליקוטי מוהר"ן ונהיה מבולבל ו/או מוטרד. מה נכון? מדוע הדבר אסור עד כדי כך? וכו', ואז קורא דרכי תיקון שונים (חלקם משונים - גלגולי שלג וכדו', מבלי לזלזל ח"ו). לאחר מכן עם השנים מתבגרים גם רוחנית מעט ושומעים כל מיני דעות שונות ורבנים שונים שלקחו על עצמם לעשות סדר ולהציג השקפה יותר בריאה ומכוונת אל הדור כמו בספר "אשיב ממצולות" ודומיו זאת מבלי להפחית את חומרת האיסור. ואני מדבר כרגע בשם עצמי, מרגיש מוקף בעשרות מאמרים וסרטוני יוטיוב וספרים על איסור שהוא ספק דאורייתא ספק דרבנן (שוב, ללא זלזול בחטא עצמו) אבל מה שללא ספק הוא - שנדמה שיש עיסוק יתר שמביא לחוסר בהירות נפשית, בהתייחסות לחטא זה. (גם אם העיסוק נעשה כיוון שהחטא נפוץ כל כך זה עדיין מרגיש מעושה בשלב מסוים).
במילים אחרות, גם בגיל 24 לאחר מסלול ישיבת הסדר מלא ולימוד מעמיק, אני מוצא את עצמי מתקשה מאוד לפתח גישה בריאה. גישה שגם פחות טורדת אותי כל פעם שאני נפגש באיסור. קראתי כמעט את כל הספרים וצפיתי כמעט בכל הסרטונים והידע לא גרם לי לבהירות אלא לפעמים להיפך. הדבר בולט במיוחד שמנסים לעשות תשובה ואני מוצא את עצמי כבר קהה רגשית, לדוגמה אני אומר לעצמי: חייבים לעשות תשובה - אני יודע איך. א' ב' וג', אך אולי זה לא מספיק? אולי גם אוסיף תיקון הללי? אני לא יכול להתקדם לפני שאעשה תשובה שלמה. מהי תשובה שלמה? וכו' וכו' - בבחינת יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב.
איך ניתן לפתח גישה בריאה ואחרת מכל מה שכבר ידוע ונכתב? גישה פרקטית מחד ומבלי לסתור את העומק והרבדים השונים מאידך?
תודה רבה מראש על הקריאה והסבלנות.
תשובה
שלום וברכה
הנושא שאתה עוסק בו מעסיק אותי שנים רבות.
קשה לי למנות את מספר הפעמים שכתבתי על הגשר הצר מאוד שצריך ללכת עליו – רצון לחיות חיי קודש והלכה מחד גיסא, ושני יסודות חשובים העומדים מאידך גיסא: הבריאות הנפשית, וגם ההיגיינה ההלכתית שיש באי הפיכת הוצאת שכבת זרע לבטלה לנושא המאפיל על הארות רבות ואחרות.
עיסוק היתר בו אינו מביא ברכה לעולם. אני מאוד אוהב אימרה המיוחסת לאדמו"ר מקאצק זצ"ל: "ליצר הרע לא איכפת אם תיכנע לו והוא ינצח, או אם תנצח אותו. העיקר שתתעסק בו כל הזמן". והוא אכן פוגע בשני היסודות דלעיל – הן בבריאות הנפשית, והן במקומות ההלכתיים שבהם אנחנו צריכים לשים מוקד גדול של עיסוקינו (רק נזכיר: "אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם..."(הלכות דעות ז, ג).
כמו בתיאוריות מדעיות, ולטענתי גם בלמדנות גמרתית, הפשטות היא בדרך כלל עדות לדרך נכונה: צריך להימנע מהוצאת שכבת זרע לבטלה, אך לא להתעסק עם זה כל הזמן, אלא עם המכלול הרחב של תורה, אמונה, מוסר ומצוות.
האם זה לא הדבר הפשוט ?
כל טוב