פרשות התורה

שאלה

שלום הרב!

ברשותך שלש שאלות על פרשות התורה הקדושה.

א. פרשת בא – ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:” (שמות יב, ב).

1) מדוע יש כפל לשון בפסוק, שחודש ניסן הוא הראשון שבחדשי השנה?

2) מדוע נכתב ”לכם” פעמיים? מספיק פעם אחת! מה זה בא ללמדנו?

ב. פרשת כי־תבא – בברכות נאמר: ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ:” (דברים כח, ד), ובקללות נאמר: ”אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ:” (שם שם, יח). מדוע בקללות הושמטו המילים ”פרי בהמתך”?

ג. פרשות וירא / נצבים – בפרשת וירא מסופר על הפיכת סדום ועמורה. בפרשת נצבים כתוב: ”... כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים...” (שם כט, כב). פרשת וירא היא הרביעית מההתחלה (לאחר בראשית, נח, לך־לך) ופרשת נצבים היא הרביעית מהסוף (לפני וזאת הברכה, האזינו, וילך). האם יש ענין בדבר? שמתי לב לזה וממש התלהבתי, מוזכר על זה משהו בספרים הקדושים?

תודה, שנה טובה ומתוקה!

תשובה