שאלה
בס"ד
שלום לרב שרלו,
יש לי בעיה: יש לי בן שעבר גיל בר-מצווה (עולה לכיתה ט', הרוויח שנה), ילד חכם, מידות טובות, ירא שמיים. לומד בבית-ספר דתי. הבעיה שהוא לא מתחבר לתפילות. בשבת בבוקר לוקח המון זמן להעיר אותו לתפילה, ובסופו של דבר, הוא מגיע לתפילת הבוקר של השבת, די מאוחר (בזמן קריאת התורה, או ההפטרה).
אני מבינה שהבעיה העיקרית היא שהוא לא מתחבר לתפילות.
1. מה אני יכולה לעשות כדי לחבב עליו את התפילות?
2. מה ניתן לעשות כדי לגרום לו בכל זאת להתפלל / להגיע לתפילות בזמן?
בתודה-רבה ובברכה,
תשובה
שלום וברכה
הלוואי וידענו.
יש דברים שאנחנו כן יודעים. הגישה שלך אליו, היכולת שלך לראות את כל הטוב שבו, להכיר ביראת השמיים שבו ובמידות שבו - הם כמובן הדברים המצמיחים ביותר, ובעזרת ה' הוא ילך ויגדל ויתפתח.
לא זו בלבד, אנחנו יודעים כי בסופו של דבר הוא צריך לעמוד על הרגליים של עצמו. אמא לא יכולה להכריח אותו או לעשות דבר מה שיוודא את העובדה שהוא ילך לתפילה.
מה אנחנו כן יכולים לעשות ?
אנחנו יכולים ליצור מרחב שהדבר יתעורר בו; אנחנו יכולים לבחון האם יש דרך לעשות מניין ילדים שהוא ישמח בו וירצה ללכת אליו - הכי מאוחר שאפשר; אנחנו יכולים להציע לו לקבל על עמו קמעא קמעא, כלומר: לקום לתפילה לעת עתה לימים שני וחמישי (לדוגמה), ואנחנו נרפה מימים אחרים; אנחנו יכולים להציע לו להתקדם בשמירת מצוות בנושאים אחרים, מתוך תקווה כי האור שבמצוות יגדיל גם את זיקתו לתפילה, וכדו'.
אבל אין דרך שאנחנו יכולים לחיות את הבחירות שלו במקומו.
האם יש לך את הסבלנות הנדרשת לדרך ארוכה שהיא קצרה זו ?