שאלה
שלום כבוד הרב,
אני ממש רוצה להתחזק במידות שלי ובמיוחד במידת הענווה.
מידת הגאווה תמיד מפריעה לי ולכן החלטתי שאני רוצה להתחזק בענווה וצניעות כדי להחשיך את מידת הגאווה שבי .
השאלה היא איך אני עושה את זה בפועל?
אני למדתי וקראתי אבל איך מיישמים את זה בחיי היום יום?
אני אתן דוגמא פשוטה מהחיים.
לדוגמא מישהי מחמיאה לי ואומרת לי כמה שאני מציירת יפה/כמה שאני יפה היום. איך אני אמורה להתנהג באותו רגע מבלי שאני אצא גאוותנית? קשה לי ליישם את זה בפועל בחיי היום יום שלי.
יש לך דרך לעזור לי שבה אני אוכל להצליח להתנהג יותר בצניעות וענווה?
תודה רבה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
תיקון מידות זו משימה מאוד חשובה באמונתנו.
מידת הענווה היא שורש כל המידות הטובות כמו שמידת הגאווה היא שורש כל המידות הרעות.
קשה מאוד לפרט נושא כל כך רחב ועמוק בתשובה קצרה, לכן אתייחס בראשי פרקים:
לפני שמתחלים לתקן צריך ללמוד על הנושא כדי להבין מושגים שקשורים לענווה - גאווה:
מה בין ענווה ובין צניעות.
מה בין ענווה להכרת ערך עצמי.
כמו כן צריך להבין מדוע קשה לנהוג בענווה ומה דוחף בני אדם להתגאות.
לאחר שמבינים את הנושא צריך להכיר את עצמך: מה דוחף אותי להתגאות, מה מקשה עלי לנהוג בענווה.
הדרך להכיר את עצמך קשה מאוד כי אנחנו משקרים לעצמנו הרבה מאוד בצניעות מוחצנת ובענווה מזויפת.
צריך ישרות גדולה ובטחון עצמי רב כדי להצליח להכיר את עצמך באמת ולבקר את חסרונותיך.
מכאן יוצאים למסע ארוך שנמשך כל החיים - להעמיק יותר ויותר במושגים ולהבין יותר ויותר את עצמך, לשמוח על כל צעד קדימה לעוד ענווה ולנתח ולבחון כל צעד אחורה - כאשר הגאווה הובילה אותך.
בקיצור:
בספר אפשר ללמוד את הנושא.
בעבודה 'טיפולית' = מעין פסיכולוגיה עצמית, אפשר ללמוד ולהכיר את עצמך.
כל החיים צריך להתאמץ ולתקן את דרכיך.
באשר לשאלה אודות קבלת מחמאות: צריך לקבל מחמאה בשמחה גדולה. להתמלא בביטחון עצמי ובסיפוק על ההערכה העצמית שמחמאה כזאת מחזקת בך.