שאלה על הכרת הטוב

שלום וברכה

ההידמות לקב"ה היא אמנם תנועה נפשית מופלאה, אך כמובן שאין להשוות בין הודאה במישורים שלנו למישורי ההודאה לריבונו של עולם.

ריבונו של עולם אינו זקוק לדבר, וממילא לא ניתן לדבר על הודאה המובן המקובל של המילה.

במושגים מושאלים, אנו מוצאים בנביאים הודאה כביכול של ריבונו של עולם לעם ישראל, המעידים על קיומו בעולם, כגון: "אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל", שחכמים דרשו שאם אין אנו מעידים על הקב"ה - ח"ו אין הוא אל. יש בכך צורה כלשהי של התייחסות להודאה לנו שאנו מעידים על קיומו, אולם כאמור - זה ביטוי מושאל.

כל טוב