שאלה
בעודי לומד פרשת ראה, תהיתי על דרכה של תורה ויחסה המאד תקיף לעובדי עבודה זרה, גם כאשר (או דווקא בגלל) שהם ממשפחתך הקרובה. על היחס לנביאי שקר. על היחס לעיר הנידחת.
בכל אחו התורה מצווה אותנו להיות תקיפים מאד. קיצוניים מאד. עד כדי מוות.
(אמנם בעיר הנידחת התורה מצווה לדרוש, לחקור ולשאול היטב. ראשית זה רק בעיר הנידחת. שנית, לאחר החקירה היחס הוא עדיין מאד תקיף)
א. איך אנחנו מתייחסים לנושא הזה בימינו?
ב. לגבי סוגית מסית מהמשפחה הקרובה, מה ההבדל בין תינוק שנשבה בימינו, לכל מי שנשבה בעבר בקסמי עבודה הזרה?
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה החשובה כל כך גם בזמננו.
גם בזמננו אנו ממשיכים את מה שהתורה מלמדת אותנו, וזו החומרה הגדולה של יהודי שעובד עבודה זרה, מנתק את עצמו מהקשר עם הקב״ה, מסית ומדיח וכדו׳. מבחינה זו לא השתנה שום דבר.
כיצד אנו נאבקים בו, והאם אנו פונים להרוג את כל מי שנוהג בדרך זו ? מובן מאליו שלא, ועובדה היא שזה כלל לא נמצא על סדר היום. הסיבה לכך היא שבכלל דרכי ההתמודדות השתנו. בתקופת התנ״ך, לדוגמה, היו מחליפים שלטון על ידי הריגת השלטון הקודם וכל הפקידות הקשורה בו. זה היה לגיטימי, כי כך מחליפים שושלת מלוכה. ברם, מאז ב״ה אין אנו עושים זאת, כי אם קובעים את השלטון בפתק בקלפי. זו דוגמה אחת המלמדת כי ההתמודדות בעזרת הריגה אינה מתאימה לזמן הזה, ואנחנו חייבים להתמודד עם התופעות החמורות האלה בדרך אחרת.
כל טוב