קשיים עקרוניים עם ההלכה

שלום וברכה

הבה נפתח בעיקרון: התורה לא התחייבה שהיא תתאים למערכת הערכים שלנו, או למה שנראה בעיננו נכון. לעתים היא מעמידה אותנו בפני מצבים שאינם מתאימים לא לתפישת עולמנו, לא לעולם המוסרי שלנו, ולא לרצונות שלנו. אשמח אם תקרא כרקע את הסיפור היפה הזה, על מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל - https://bit.ly/3stzVAw, ואם יש לך כוח למאמר ארוך יותר: https://www.ypt.co.il/4831.

אולם, אתה צודק מאוד בחיפוש שלך ליישב את הקטבים, ובמקום בו יש עימות כזה לבחון קודם כל האמנם קראנו נכון את המוסר, והאמנם קראנו נכון את התורה.

התורה בוודאי אינה מעודדת פדופיליה. עובדה היא שלא תמצא בכל הספרות התייחסות לדורותיה, מבט מעודד או רואה בעין חיובית פדופיליה. אלה הבלים.

בעולם בו גיל הנישואין היה 12 – זו לא הייתה פדופיליה. להפך. אנחנו יכולים להבין מתיאורים שונים בשיר השירים כי גילה של הרעיה הוא בערך בגיל הזה. מדובר ממש בגיל הנישואין. שאלה בפני עצמה היא מה נעשה אנחנו ביום שייבנה בית המקדש, ומה תפסוק הסנהדרין לגבי מימוש מצוות התורה "והוא אישה בבתוליה ייקח". ספק אם פסיקתה תהיה שיש להתמיד בגיל זה, ואפשר שהיא תגדיר "בתולים" אחרת.

אבל אתה צודק שיש הלכות מסוימות, חריגות במקומן, שקשה לנו מאוד לקבלן. הלכות אלה שרירות וקיימות, ואם מגיעים למצב של וודאות שכך אמנם אירע – אנו עושים את מה שהתורה ציוותה. לעתים רחוקות מאוד מדובר בטרגדיות של ממש. אולם מסורת היא ביד פוסקי הלכה בישראל שהם יעשו כל דבר אפשרי כדי למנוע מצב שאשת כהן שנאנסה תיאסר על בעלה, כי בפועל (כאמור) אנחנו מנסים בכל מאודנו לצמצם את הפער שבין שני הקטבים.

והאמון בהלכה נובע מכך.

כל טוב ויישר כוח על השאלה החשובה