שאלה
חיכיתי עם חברות לאוטובוס מהצפון למרכז והוא לא הגיע אז החלטתי שעד שהקו הבא יבוא אני אתפלל מנחה וככה עשיתי עד שהייתי באמצע העמידה ממש אמרתי לעצמי כל הכבוד שאת מתרכזת ואז פתאום האוטובוס הגיע. אני רוצה להבהיר לפני שזה אוטובוס שבא כל שעה ואם הייתי מפספסת אותו הייתי צריכה לחכות שעה ואז לפספס את הקו שלי הביתה ואולי אפילו להיתקע שם בלילה ועוד לא היה לי עלי טלפון. חברות שלי צעקו לי בואי כבר ולא היו ככ בראש לחכות לי. אני באותו רגע הרגשתי שזה ניסיון . אבא שבשמיים מנסה אותי לראות מה אני אעשה אני התלבטתי אם לרוץ לאוטובוס ולהמשיך להתפלל שם או להמשיך בתפילה ויהיה מה שיהיה. בסוף פשוט רפרפתי בשניה וחצי על כל העמידה ורצתי לאוטובוס. כל הנסיעה הרגשתי שהחמצתי הזדמנות ושאני צריכה לתקן.
השאלה שלי היא מה היה עלי לעשות באותה סיטואציה ואיך לתקן את מה שקרה
תשובה
שלום וברכה
אני מעריך שיכולות להיות תשובות שונות לשאלה זו.
ואכתוב את מה שנראה לי:
ראשית,ֿ נתחיל בדברים הטובים. את מתפללת; את בוחנת את דרכך; את מתמודדת עם מצבים שונים ועושה חשבון נפש וכדו׳. זה טוב
לאמתו של דבר, היה נכון שלא להתחיל כלל להתפלל, אלא להמתין עד שהאוטובוס יבוא ולהתפלל בישוב הדעת באוטובוס.
ונראה כי אם התחלת בתפילה - זה באמת היה ניסיון גדול, אבל היה נכון לא להפסיק את התפילה כרוח המשנה במסכת אבות ״אפילו המלך שואל בשלומו״.
ועכשיו ?
עכשיו תתחזקי בתפילה, ותתכונני לפעם הבאה שיהיה לך ניסיון מעין זו.
ֿ הוא יבוא.
ֿ ואז תוכלי לנהוג אחרת.
ֿ וזה יהיה עולם התיקון.
כל טוב ויישר כוח גדול