טיקטוק

בס"ד

שלום רב,

הלכות צניעות לא משתנות אם זה במציאות או בצילום. אין שום הבדל. מה שלא צנוע במציאות, באותה מידה פסול בצילום. אדרבא במציאות מישהו רואה אותך ברחוב - הוא מתבונן בך מספר שניות. כאשר יש צילום - את מונצחת לתמיד. מי שמעוניין, יכול למלא את כל סיפוקו היצרי כשהוא לא מפסיק להתבונן בסירטונים שלך עוד ועוד.

את כותבת: "אם הגברים לא יראו אותי הם יראו דברים הרבה יותר לא צנועים" זה נכון גם עכשיו, הם רואים אותך ורואים עוד הרבה דברים לא צנועים. אם נשווה זאת לאוכל: מי שאוכל כפית גלידה, זה רק מעורר אצלו תאבון לאכול עוד ועוד.

השורה כי קשה מבחינתי זו השורה האחרונה: "אני חייבת לציין שלכל הכיתה שלי כמעט יש טיקטוק ויהיה לי מאודדד קשה להפסיק".

בכך את ממחישה את הנזק הנורא שהטיקטוק גורם לך. נזק שיש לו מספר צדדים הרסניים:

1. את נמצאת בתחרות נוראה עם החברות שלך, מי תגיע ליותר עוקבים, ליותר לייקים. התחרות גורמת לך לחיות בלחץ מתמיד, פוגעת בשלוות הנפש ובשמחת החיים שלך.

2. העוקבים והלייקים הופכים להיות הכרח. את תלויה בהם. את מאבדת את העצמאות שלך. את כבר לא חושבת "מה חשוב לי להעלות לרשת"? את חושבת: "מה להעלות כדי להביא יותר עוקבים ויותר לייקים"?

3. כדי להמשיך ולתחזק עוקבים את מאבדת גבולות, תחזוק העוקבים הופך למטרה - להתמכרות!!! הלחץ לתחזק עוקבים גורם לך לאבד גבולות בבחינת: "חייבים לעשות הכל כדי שלא יפסיקו לעקוב אחרי" - מכאן הוויתור שלך על הצניעות לטובת הסרטונים.

4. הסכנה הגדולה ביותר: ביום שבו לא תצליחי להגיע לעוד עוקבים ועוד לייקים, תכנסי למשבר. תהיה לך תחושה שאת כשלון, שאת לא שווה כלום, יש כאלה שמשבר כזה מפיל אותם לדיכאון.

לכן ההמלצה האמתית שלי: להגמל מהטיקטוק. להשתחרר ממנו לגמרי. צאי מהעולם הוירטואלי, מהמסכים. חפשי לעצמך פעולות חשובות בעולם הממשי שיעניקו לך הרגשה שאת שווה באמת. אני ממליץ על התנדבות מושקעת ואיכותית, כמו "כנפיים של קרמבו".