שאלה
שלום לרב!
האם בקירוב הגאולה, כאשר נשמת משיח תגיע לדרגת אדם הראשון, האם המשיח יהיה בבחינת אדם בראשית הבריאה - מעין אנדרוגינוס פנים ואחור, ויהא נוטר מִדַּּרְגְָה יותר גבוהה משאר הברואים את מעשה הבריאה על מנת שלא יהא מצב כדוגמת אדם הראשון בגן עדן שניסר הקב"ה את חוה מאדם על מנת שתהא לו עזר כנגדו, ונכשלו באותו מעשה שהוזהרו בו, ועקב כך נתפרדו נשמות כל הברואים מאדם (שנשא את נשמות הזכרים) וחוה (שנשאה את נשמות הנקבות) הנקראים בלשון הקבלה 'ניצוצות קדושה' - וישהה משיח בתנאים אלו עקב החטא הקדמוני של אדם וחוה ובמצב של לפני הניסור, על מנת שלא יחזור העולם למעין תהיה ובהיה ופילוגים ובלבולים וגדולים וקטנים, שיש עניין שהמשיח יהא במימד/עולם יותר עליון משאר הברואים, בו יוכל לשאת את כל שלמות הבריאה לבדו ולהיות נוטר במציאות והכרה שונים משאר הברואים, ולא יזדקק לרצונות תאוות ומאוויי בני האדם, היות ולא יהא בבחינת 'אלוף מסובל' כנושא משאוי גדול, אלא בנוי הוא משחר הבריאה לעובדה מוגמרת זו, ומלכותו לעד משלה?
בתודה מראש!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אינני מבין בדברים אלו שהם 'מכבשונו של עולם'.