שאלה
בוקר טוב הרב,
כתבתי לך מס' פעמים, בעיקר בנוגע לנטייתי המינית וההתמודדות איתה. אני חי בזוגיות שלוש שנים עם אדם אהוב. לאחרונה, אחרי תהליך ארוך, אני מתחזק יותר, לאחר ריחוק של כמה שנים, שבתי ליותר כשרות, שמירת שבת, בית כנסת, תפילה ואיכשהו מצליח לפשר ולגשר על שתי הזהויות הלכאורה מנוגדות שלי.
יש נושא אחר אבל קשור אליו שמטריד אותי בימים אלה:
אני אוהב, צריך ורגיל לעשות ספורט כל חיי. כל פעם במסגרת אחרת. הייתי מתעמל קרקע בילדותי, הייתי בכושר קרבי לפני הצבא, עשיתי קפואירה המון שנים. בשנים האחרונות לא הייתי פנוי נפשית ומנטלית לספורט כל כך, עקב עומס בעבודה ועומס נפשי עם ההתמודדות המינית והדתית ויציאה מורכבת וארוכה מהארון.
בשנה האחרונה חזרתי לספורט והתחלתי ללכת למכון כושר. תמיד רציתי גוף גברי ושרירי יותר, גם מתוך קנאה/רגשי נחיתות ביחס לגברים אחרים (במאמר מוסגר: דנתי שנים עם הפסיכולוג שלי בכמה יש לדימוי הגוף שלי השפעה על הנטיה המינית. הגענו יחד למסקנה שלא בטוח שהיא הגורם לה, אבל יש לה כנראה השפעה כלשהי) וגם כדי לזוז, לעשות פעילות, להרגיש חיוני ושמח יותר, ואכן, זה מה שקרה בעקבות כך – הרגשתי יותר טוב, חיוני ושמח. והתאמנתי הרבה ובהקפדה. זה סחף וריגש.
ואז לפני כמה חודשים הפסקתי. כי קרה משהו "בעייתי" - התחלתי להרגיש גברי יותר. כשהחולצות נהיו הדוקות מעט יותר, כשהסתכלתי על עצמי במראה וראיתי גבר מושך יותר, ולכן גם מיני יותר, כי אני הרי נמשך לגברים, לגבריות. פתאום אני אובייקט. אני הגבר.
ופתאום אני מרגיש שזו אולי טעות. שהתבלבלתי. השקעתי יותר מדי בגוף. שלגבר הומו ששואף לעדינות/צניעות יהודית זה מסוכן, או לא רצוי ללכת למכון כושר, כי הוא נמצא באופן תדיר בקרבה לחוויה מינית, כי הוא עצמו שרירי יותר, או גברי יותר בעיני עצמו. זה מרתיע, כי זו חוויה מינית עצמית והתעסקות פנימית בה. והפסקתי כי הרגשתי שזה לא רצוי וסוחף מדי. לאחרונה התחלתי שוב, מקווה שמתוך זהירות ומודעות לסכנה שבהיסחפות, אך אני לא בטוח שזו החלטה נכונה. ואני שואל ספק שאלה פסיכולוגית ספק הלכתית: האם לדעתך יש להמשיך להתאמן, לעבור את השלב הזה, של לקבל את עצמי כגבר, כספורטאי חסון שאולי יש בו אלמנטים מושכים לדעת עצמו? להתרגל אלי כגבר כזה? לתת לעצמי להיות הגבר הזה? או, להפסיק. כי זו חוויה שמקרבת אותי להרגשה מינית עצמית, למציאות בתוך מיניות, שזה מרתיע אותי וזו תחושת חטא תמידית. כאילו אני בתוך חטא?
שבוע טוב ותודה רבה
תשובה
שלום וברכה
אחת התכונות הנפלאות של שאלה טובה היא העובדה שהתשובה נמצאת כבר בתוכה. אין מישהו שיודע טוב יותר את התשובה לשאלת הבירור הפנימי העוברת עליך מאשר אתה בעצמך, ולמעשה אתה כותב את העצה שכדאי לנהוג בה.
שהלוא כתבת היטב שמכון הכושר משרת דברים טובים שקיימים בך, מעורר אותך מרבצך, הופך אותך לחיוני ושמח יותר, מעורר ומרגש, ואלו דברים טובים שיכולים להעצים אותך גם בעולמות הרוחניים, בהתקרבות לקב"ה, בקיום מצוות וכדו'.
ובעצמך כתבת כי יש בהליכה שלך למכון הכושר גם צללים מאוד גדולים, וסכנות הקשורות למיניות הגברית, להשקעה המוגזמת בגוף.
והגעת לדרך שנראית מאוד נכונה: "... התחלתי שוב, מקווה שמתוך זהירות ומודעות לסכנה שבהיסחפות".
אכן נראה שזו הדרך הנכונה. תתנסה בכך. תראה אם אתה יכול להתחבר לצדדים הטובים והמחזקים של מכון הכושר, ולהיזהר מליפול ברשת הגופניות והמיניות הלא-מבורכת. אם אתה מסוגל לעשות זאת – כדי מאוד, כתמיד, שכן תמיד טוב לדבוק באור ולרחוק מהחושך. אם אתה חש שזה משתלט עליך, ולמעשה זה בלתי אפשרי – אז מוטלת עלינו חובה להתרחק מהתהום אליה אנו מתדרדרים, ולוותר גם על הצדדים הטובים שיש במה שאנו עושים.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב