תורה אלקית

שלום וברכה

דבריך נכונים.

לא ניתן לקבוע חוקיות קבועה. חלק מהמדרשים נאמרו למשה מסיני; חלק מהמדרשים נלמד מהפסוקים; חלק מאוד יצירתי. ובדרך כלל - מדובר בשילוב, שהלוא לדוגמא גם כשהלימוד הוא מ״גזירה שווה״ יש צורך בהפעלת השכל לזהות מילה ייחודית (כי אחרת נקיש את כל התורה כולה בשל המילה ״לאמר״), וצורך בהפעלת השכל בשאלה מה צריך ללמוד מההיקש הזה, שהלוא אפשר להקיש ממדים שונים של המצווה. חלק מפעולה שכלית זו נעשתה בתחילתה דרך (אין אדם דן גזירה שווה מעצמו), וחלק נעשה עד היום.

זו מהותה של התורה שבעל פה. יש בה יסוד אלוהי - מילות התורה - ויש בה הרבה מאוד שכל אנושי. לא זו בלבד, אלא מה שכתבת הוא למעלה מזה - ישנם כלים פרשניים רבים, ולכן לא יהיה זה נכון להגדיר את מה שאנו לומדים כחכמה אלוהית טהורה, אלא כמהלך מורכב מדבר ה׳ ומהשכל האנושי. במאמר על דמוקרטיה ויהדות (https://www.ypt.co.il/4066) כתבתי בין השאר:

״ההלכה כאמור רואה בריבונו של עולם את מקור הסמכות, וזאת נשמת אפה של האמונה. עם זאת, משני כיוונים מרכזיים בולטת האוטונומיה וחשיבותו של האדם. אף שהתורה נתפשת כמקור אלוקי, בני האדם הם אלה שהופקדו על פרשנות התורה. על כן, עצם הטענה כי מדובר בייצוג עמדות השכינה היא הפרזה במעמדם של פוסקי ההלכה. מרחב התמרון וחופש הדעת שניתן לבני אדם הוא עצום, ועל כן יש ביד נושאי דבריה של ההלכה לקיים משא ומתן ודיאלוג על דרכה, ולא להעמיד אותה כמי שאינה פתוחה לדיון״.

אינני חושב שלומדי התורה גאוותנית. הם אינם טוענים שהדברים שלימודם הוא מפי הגבורה ממש, אלא מודעים מאוד להיות לימוד התורה מפגש בין בני אדם ובין הקב״ה.

האם קבלת תשובה לשאלתך ?

כל טוב