שאלה
שלום וברכה הרב. קודם כל תודה רבה על התגובה. רק אני צריך להבהיר ולומר שהכל פה זה בגדר בירור. כי זה נושא שבאמת מציק לי ואני מאוד אשמח לברר אותו.
קראתי את תשובתך, אמנם עדיין קשים לי כמה דברים.
א. אין לי שום עניין להיות אגואיסט. למה מי אני?
נוסף על כך אני מסתדל לא לפגוע בשום אדם ובמיוחד אני לא רוצה לפגוע באשתי. אמנם.
סך הכל אני מצטט גדולים ממני בהרבה. תוך כדי הלימוד אני נתקל בדברים אלו והם באמת מבלבלים אותי.
כיצד צריך להיות היחס הנכון לאשתי? ליצריות שבי לחשקים שלי? לנישואין בכלל?
הרמב"ם בספר נשים פרק יד הלכה ג כותב "נושא אדם כמה נשים, אפילו מאה, בין בבת אחת בין בזו אחר זו, ואין אשתו יכולה לעכב עליו...לפיכך ציוו חכמים שלא ישא אדם יתר על ארבע נשים...".
מנהג אבותי כהרמב"ם ולא עוד, אלא שלא התקבל אצלינו חרם דרבינו גרשום. החרם הזה התקבל בהרבה מקהילות ישראל אמנם מה לעשות, אצלינו זה לא התקבל. וכל עוד לא תקום סנהדרין זה לא מחייב את אותן קהילות שזה לא התקבל אצלן. וכן מובא בפסיקת רבני תימן. לדוגמא שולחן ערוך המקוצר (קדושה, סימן קצח, ובהערות שם) וכן מובא שם שכך נהגו גם גדולים, חכמים ויראי שמים, ממש עד דורינו אנו.
אם כן אני שואל,
א) כיצד צריך להיות היחס הראוי שלנו למצוות הנישואין?
ב) מה היחס הראוי בין האיש ואשתו על פי תפישת הרמב"ם וכד'?
ג) כיצד הרמב"ם שמדבר על כל אדם ולא רק על מלך, כותב שאדם יכול לעשות זאת? הרי זה כביכול מעודד אגואיזם גברי? וגם אם נאמר שזה רק כנגד יצר הרע, במידה ואדם מאוד משתוקק לכך, מה הוא צריך לעשות? האם נגיד לו להמנע מזה ולהלחם כל חייו ביצר הזה (ואולי חס ושלום הוא באיזה שהוא שלב ישבר) או שמוטב שמלכתחילה יעשה זאת בהיתר?
ד) במידה ונגיד לו להלחם עם יצרו, כיצד הוא יכול להלחם כשהגדר בתחום הזה לא מספיק ברורה לא?
תודה רבה מראש על ההתיחסו. אין זה אלא לבירור וליבון סוגיה שהכבידה משקלה עלי.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בדקתי מעט את מסורת תימן בעניין ריבוי נשים. מכל המקורות עולה שנשיאת אישה שניה היה מעשה נדיר בתימן. כשנעשה כך זה לא היה כדי להשביע את היצר אלא בגלל צורך בבנים:
"אף שלהלכה מותר לישא יותר מאשה אחת, ריבוי נשים לא היה מקובל.
הסיבות השכיחות לנשיאת אשה שנייה:
ייבום;
אשה שילדה רק בנות;
תמותת בניה של האשה הראשונה.
גברים שנשאו אשה שנייה, העדיפו לשאת אלמנה או גרושה ולה ילדים מבעל קודם, מאשר פנויה-בתולה שכושרה ללדת בגדר ספק".
בשום מקום לא מצאנו שאישה שניה הותרה כדי לספק את התאוות. גם לא אצל יהודי תימן.
בן תורה לא אמור לעסוק בחיפוש היתר לאישה שניה כדי לספק את תאוותו. הבהרתי זאת בתשובתי הקודמת, הדגשתי את חשיבות הזוגיות בשניים ואת הקביעה של חז"ל "משביעו רעב..."
במקום לחפש דרכים לספק את היצר שלך, תכוון את עצמך לדרך התורה שמעניקה מידה נכונה ליצר.
הרמב"ם, המורה הדגול, במיוחד לקהילת תימן, קובע בהלכות דעות: "אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה ולא יהא מצוי אצל אשתו כתרנגול אלא מלילי שבת ללילי שבת". פעם אחת בשבוע, לא יותר, לא כתרנגול בלול. כדי להתייחד עם אישה פעם בשבוע לא צריך מספר נשים.
להרחבה אודות מסורת תימן על ריבוי נשים, להלן קישור לשיעור של הרב אהרון קאפח: